All

ראובן בן עודד

מרי ראובן בן עודד היה דיין בבי"ד של הישוב אלנאדרי שבמחוז בעדאן, באמצע המאה העשרים. הוא חתום על מכתב של ראשי הקהילות היהודיות בשנת תש"ו (1946), בבקשת סיוע משליח העלייה חיים צדוק, סיוע הנדרש ללימוד תורה, צדקה וסיוע לעלייה.

רדאעי, יחיא בן אברהם*

מרי יחיא בן אברהם רדאעי נולד במחוז כ'ולאן במרכז תימן בשנת תרמ"ב (1882). הוא נדד הרבה בתימן בהתאם למצב הכלכלי ולתעסוקה, מהעיר כ'ולאן לעיר מנאכ'ה ומשם לצנעא וחזור למנאכ'ה.

התפרנס מכתיבת ספרי סת"ם, תיקון ס"ת ובתקופה מסוימת אף בתיקון מנעלים. התחתן בגיל מבוגר יחסית מחוסר אמצעים. אביו, ר' אברהם, נפטר בגיל צעיר בן ארבעים שנה בלבד.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בירושלים. רעייתו היא בד'רה בת ר' יוסף צאלח, ולהם נולדו בן מרי שלום (ע"ע הבא) ושלוש בנות. רעייתו נפטרה בשנת תשי"ד (1954).

רדאעי, שלום בן יחיא*

מרי שלום בן מרי יחיא רדאעי נולד בשנת תרע"ב (1912), והוא בנו של מרי יחיא בן אברהם רדאעי (ע"ע קודם). הלך בדרכי אביו בלימוד תורה, בהנהגות, בלימוד תורה לתשב"ר, בכתיבת ספרים ובחיבורם, חיבור שירים ועוד.

בהיותו בן ט"ו שנים החל ללמד תורה לתשב"ר בכפר מהאצר. בשנת תרפ"ט (1929) החל לראשונה במלאכת הכתיבה והעתיק את הדיואן. בשנת תש"ד (1944) העתיק שוב את הדיואן עם פירושו של מרי עמרם קורח, הרב הראשי בצנעא, אך הצטער מאוד שבשנת תשכ"ו פורסם דיואן זה בירושלים ויוחס לאחרים. הוא אף כתב מחאה על כך. בשנה זו העתיק גם את ספר המוסר למרי יחיא אלצ'אהרי אשר נמצא בספריית י"ל נחום.

רחבי, יוסף בן שלמה

ר' יוסף בן שלמה רחבי מימן או העתיק שלוש מגילות במאה הי"ט. לא ידוע מקומו.

בכה"י נ"ז דפים, בהם העתיק את מגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום ארמי ופירושים מלוקטים. בשולי הדפים גמטריאות ונוטריקונים.

בראש כה"י כתוב:

"הקדמה שמצאתי על שלוש מגילות מכתיבת... יחיא בן יוסף בן צאלח זצ"ל (מהרי"ץ), והבקשה ק' מי יגיע עד תכלית חכמתיך" למרי יחיא אלצ'אהרי".

בשער כה"י כתוב:

"נכתבה לתשוקת... יוסף בן סלימן אלרחבי השב"ה".

רחבי, סעדיה בן אהרן

ר' סעדיה בן אהרן רחבי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב אלצ'בירה ממערב לצנעא בשנת תרמ"א (1881). הוא חתום על כתובה בשנה זו, יחד עם ר' יוסף בן יחיא, בחתונת שלמה מדינה וסעדה אלאשול.

יתכן והוא חתום בתור עד בלבד.

רחבי, שלמה בן שלום

ר' שלמה בן שלום רחבי היה אולי ממנהיגי יהודי צנעא בתחילת המאה העשרים. הוא חתום על שטר פרעון חוב בצנעא בשנת תרע"ז (1917) למרת לולוה בת יחיא אהרן. יתכן, והוא חתום בתור עד ולא שימש כלל מנהיג.

Pages

Subscribe to All