All

רחיבי, יוסף בן דוד

ר' יוסף בן דוד בן יוסף רחיבי העתיק בישוב אלגרוף את הספר פרקי רבי אליעזר בשנת תרמ"ג (1883). הוא חי בישוב אסנף, מדרום לצנעא, לא הרחק מהעיר מעבר.

בכה"י ק"ד דפים, ובשולי הדפים תוספות של פירושים עם כותרות שונות: חידוש, ליקוטים ועוד. יתכן, כי החידושים והפירושים הם משל המעתיק. נכתב לשימוש אישי.

בקולופון כתוב:

"והכותב... יוסף אבן דוד אבן יוסף אלמכונה ארחיבי ממדינת אסנף... ונכתב במאתא אלגרוף ת"י, אני כתבתיו... לי לעצמי... שנת בקצ"ד (תרמ"ג - 1883)".

ציוני בעלים לכה"י: יוסף בן יעקב מגרוף (דף 104א'), יעקב בן דוד משנת תרפ"ו (1926).

ריעאני, יעיש בן שלום

מרי יעיש בן שלום ריעאני ידוע בחיבורו @44"חידושי שמן רענן"@55, משנת תרנ"ח (1898). לא ידוע מקומו.

בכה"י של החיבור שישים דפים. החיבור הוא טעמים לתורה על דרך "המדרש והשכל", ובו נושאים שונים: תורה, הלכה, תפילה, קבלה, סגולות ומעשיות, חיבורים אופייניים לחכמי תימן במאות הי"ט והכ'. רוב הטעמים על דרך הנוטריקון והגימטראות. חלק מהחיבור בנוי בצורת שו"ת בערבית. הנושאים בהלכה עוסקים בדיני עדות מהשו"ע, קיצור הנהגת איסור והיתר, הלכות שחיטה, דיני אבילות, נוסח כתובות וגטין, נוסח שטרות, נוסח כרם ותספורת בעומר.

ריעאני, שלום

ר' שלום ריעאני חתום על שטר פירוק שותפות ביפו בשנת תרע"ו (1916). קשה לדעת האם היה רק שותף או שהיה מנכבדי הקהילה וממנהיגיה. תיאור עולי תימן שהתיישבו ביפו במאות הי"ט והעשרים פרסם יהודה ניני.

רמצ'אן, דוד בן ישועה,

ר' דוד בן ישועה רמצ'אן חי בישוב דלאג' בסוף המאה הי"ח ובתחילת המאה הי"ט. הוא בנו של ר' ישועה רמצ'אן, ע"ע. יתכן ומדובר בישוב דלאג' שבמחוז אליצ'א, בצפון מזרח לתעיז.

ידוע על שיר שכתב - לגזע ידידים ומרבה חסדים- העוסק בידידות לאיש חסד נכבד.

רמצ'אן, דוד בן סעדיה

ר' דוד בן סעדיה רמצ'אן, ממשפחת משוררי רמצ'אן, חי, כנראה, בעיר דלאג' במאה הי"ז - י"ח. הוא, כנראה, בנו של המשורר ר' סעדיה בן יצחק רמצ'אן.

ידועים מספר שירים שכתב: לאוצר תבונה, אלי רצה שיחו ושלום לרב יוסף.

רמצ'אן, זכריה בן דוד

ר' זכריה בן דוד רמצ'אן העתיק את ספר הזוהר בישוב דלאג' שבמחוז כ'ולאן, בשנת תמ"ד (1684). בכה"י רצ"ח דפים, ובהם ספר הזוהר לחומשים ויקרא- דברים. סיום ההעתקה היה ביום ראשון, ט"ו בטבת. הוא, כנראה, אחיו של ר' סעדיה בן דוד רמצ'אן אשר העתיק סידור במאה י"ז (ע"ע).

בקולופון כתוב:

"נשלם בחסד האל וברחמיו יום אלאחד דהוא חמש עסר יומין לירח טבת שנת אתתקצ"ה שנין לשטרות (תמ"ד - 1684) במאתא דלאג' דעל בירא דמיא אלביאצ'ה מותבה. ספרא חלשא ומסכינא זכריה בן דוד בן סעדיה בן זכריה הידוע רמצ'אן השם בהו"ש ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגיתי ונסתר מעיני כדכתיב שגיאות מי יבין...".

רמצ'אן, זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה בן חטר העתיק את התורה בעיר מעבר בשנת של"ו (1575). אין בידינו פרטים רבים, שכן בידינו נותר רק דף אחד ובו הקולופון. מדף זה ניתן ללמוד, כי סיים את ההעתקה ביום שלישי, כ"ז בכסלו שנת של"ו, וכי העתיק וניקד עפ"י כללי המסורה, כולל מסורות קדומות בתימן באותיות לפופות ועקומות.

את ההעתקה מימנו ר' אברהם בן סעדיה ושלמה בן דוד בני אלטביעה*.

בקולופון כתוב:

רמצ'אן, יהודה בן יהודה

ר' יהודה בן יהודה רמצ'אן העתיק את ספר השחיטה מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב, בצנעא בשנת תרכ"ב (1862). בכה"י נ"ד דפים.

בשער כה"י כתוב:

"פה... צנעא... על ידי... יודא בן מ"ו יודא יחיא רמצ'אן יצ"ו, שנת @44ושב@55 ו@44ק@55ב@44צ@55ך מ@44כ@55ל ה@44עמ@55ים (תרכ"ב - 1862)".

רמצ'אן, ישועה

ר' ישועה רמצ'אן, ממשוררי המשפחה חי בישוב דלאג' לקראת סוף המאה הי"ח, כנראה. הוא כתב שיר - בראש מחשבי - תשובה לדודו אחי אמו, ר' סעדיה בן דוד רמצ'אן.

Pages

Subscribe to All