All

מרי שלום בן סעדיה קורח נולד בצנעא בשנת תק"ל (1770). הוא אביו של מרי יחיא קורח מחבר הספר מרפא לשון, וזקינו של מרי עמרם קורח, הרב הראשי האחרון לתימן ומחבר הספר החשוב סערת תימן. בנו מרי יחיא נולד בזקנותו בשנת ת"ר (4018).

מצאתי כת"י ובו דף הספד על ר' סעדיה בן חיים קורץ. יתכן כי היה מנהיג באחד הישובים במרכז תימן. עפ"י הערכה כה"י מן המאה הי"ט-כ'. בכותרת כתוב: "הספד על אחי... סעיד בן כמ"ו חיים קורץ". כתוב בעברית ובערבית עם שמות המשתתפים באבל. בסוף כה"י כתוב: "נפטר יום ה', ט' לחודש אדר בסד' ויקרא אל משה. תוכל זאת האגרת... אל יד יצנופו בתפארת הנזכרים באגרת".

מרי יחיא קטיעי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. נראה, לפי זה, כי אין מדובר בסופר ר' יחיא בן דוד קטיעי שהעתיק את המשנה בצנעא בשנת תקט"ו (1755) (ע"ע הבא).

הוא חתום על אחת האגרות העוסקות בפולמוס הגדול שהיה בצנעא במאה הי"ח-י"ט בנושא סעודות רבים, האם לשמר את מסורת הקדומה בתימן, שאחד מברך לכולם כפי שהכריעו הרבנים הראשיים מהרי"ץ, מרי יוסף קארה ואחרים, או לנהוג כשו"ע שיש לברך בכל שולחן כפי שהכריעו מנהיגי כניס אלאוסטא, מרכז השאמי בצנעא.

ר' משה בן מרי משה בן ר' סעדיה קטיעי העתיק קובץ בעיר צנעא, כנראה, בשנת תנ"א (1691). עפ"י ייחוסו, הוא בנו של מרי משה בן ר' סעדיה קטיעי הדיין - הסבא מצנעא, ועפ"י זה קבעתי את מקומו בצנעא.

בכה"י קפ"ב דפים, והוא קובץ ובו ספר בן סירא, מעשה יהודית, מעשיות, פתרון חלומות ועיבור השנים, מאה ברכות עם פירוש חידושין ועוד. יתכן, והעתיק תכלאל שלם, שקובץ זה הוא חלק ממנו.

בדף 139 בסוף הבקשה לעניים כתוב:

"זה הלשון נמצא בכתיבת יד מורינו ורבינו סעיד דרין זצוק"ל אלו הימים בחונים וגם מנוסים... ושומע לי ישכון בטח. ע"כ לשון הרב זת"ל".