All

מרי שלום קומלי היה דיין בעיר דמת באמצע המאה הי"ט.

הוא חתום על פס"ד מיום שישי, ח' בסיון תרי"ח (1858) בעניין החזקת קטינה יתומה מאב. אתו חתומים: מרי יחיא בן שלמה ומרי שלום בן משה. הוא חתום שלישי.

יתכן, והוא הסופר ר' שלום בן שלמה קומלי, אשר העתיק חמשה כתבי יד בישובים צראח וגובאן בשנים תרכ"ב-תרכ"ד (1862-1864). זאת בהסתמך על השוואת המקום והזמן, פער של ארבע שנים, ומקום הישוב גובאן הנמצא ליד העיר דמת, על ציר רדאע - קעטבה - צ'אלע (ע"ע הבא).

ר' חיים בן יהודה קומעי העתיק בשנת תרצ"ג (1933) חיבור העוסק בגורלות, סגולות, קמעות, מזלות ורפואות. לא ידוע מקומו.

בכה"י שמונים דפים.

בדף 73ב' כתוב:

"אני הכותב הצעיר חיים בן מ"ו יודא הי"ו אלקומעי שנת תרצ"ג לחודש טבת יה"ל".

מרי זכריה בן יוסף קורח היה חכם במאה הט"ז, כנראה, בעיר כוכבאן שבמרכז תימן. שמו ידוע מספר המוסר שחיבר מרי יחיא אלצ'אהרי שכתב: "גם לאהוב ליבי זכריהו אדון בנו יוסף ילוד קרחים".

ר"י אלצ'אהרי חי בעיר כוכבאן, ונראה, כי גם מרי זכריה בן יוסף קורח חי בזמנו ובמקומו.

מרי חיים בן יוסף קורח (הראשון) היה חכם בצנעא במאה הי"ח. נולד, להערכתי, לקראת אמצע המאה הי"ח. הוא לא שימש דיין או בתפקיד רשמי אחר אך היה מחכמי העיר.

הוא חתום על פסקי דין ושטרות: בשנת תקל"ו (1776) הוא חתום על שטר שכר טרחה, הוא חתום יחיד, בשנת תקל"ט (1779) הוא חתום יחיד לשלום חתאר בעניין שטר שכר טרחה; בשנת תקס"ז (1807) הוא חתום על שטר העוסק בחוב לבית הכנסת וקשור ליחיא בן שלמה שלמה. הוא חתום לאחר הדיין מרי יחיא משרקי.

עפ"י לוח הזמנים, אין הוא מרי חיים בן יוסף קורח מחכמי הישיבה הכללית במחצית השנייה של המאה הי"ט. (ע"ע הבא), ואולי הוא סבו.