All

ר' סעדיה בן שלום קבאלי העתיק את מדרש מגילת אסתר בישוב אלנאבאת במחוז חימה ממערב לצנעא, ביום שלישי, י"א בתמוז תכ"ב (1662). את המדרש חיבר מרי דוד עדני מחבר מדרש הגדול.

בכה"י מ"ח דפים, בשולי הדפים פירוש מילים קשות מספר המרגלית.

בקולופון כתוב:

מרי סעדיה קהא היה דיין בצנעא במאה הי"ח. לא ידוע מתי נולד ומתי שימש בדיינות, להערכתי, נולד בתחילת המאה הי"ח.

הוא מוזכר ברשימת חמשת הדיינים בצנעא במינוי זמני. הדיינים הם: מרי סעיד קהא, מרי אברהם טהירי, מרי סעיד נחום, מרי דוד קאהרי ומרי סעיד תנעמי. עפ"י לוח הזמנים נראה, כי דיינים אלו שימשו בדיינות לקראת אמצע המאה הי"ח, שכן, מאמצע המאה הי"ח הרכב בית דין היה קבוע ויציב בראשות מהרי"ץ.

מרי יחיא קהלאני היה רב העיר מנאכ'ה בהרי חראז בדרום מערב לצנעא, בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט.

עפ"י מסורת שבידי ר' שלום צדוק מישמח משה, הוא לא נולד במנאכ'ה אלא היה עני והגיע לעיר מנאכ'ה לצורך פרנסה ללא משפחה. לאחר שלימד תורה לילדים והבינו את גדלותו בתורה קדמוהו ומינוהו לרב העיר, דאגו לו לפרנסה מכובדת, והוא עשה חיל הן בהרבצת תורה והן בעסקיו. הוא זכור גם בזכות חוש ההומור המפותח שלו. הוא מוזכר בקובץ שו"ת שכתב מרי שלום עוזירי, קובץ שאלות שהתכתבו חכמי העיר מנאכ'ה עם חכמי צנעא. באחת התשובות כתוב:

ר' שלמה בן שלום קהלאני חתום על חוב של כתובה בישוב מלחאן בשנת תרע"ז (1917), לאחר חתימת ר' יחיא בן יחיא אלעדוי. החוב רשום לסלימאן בן שלום קהלאני.

היה, כנראה, מנכבדי וממנהיגי הקהילה. קשה לדעת האם חתם על חוב של עצמו או שמדובר בשני אישים. יתכן מאוד, כי חתם על החוב של עצמו לאחר גירושיו מאשתו.