All

מרי יוסף בן שלום קארה נולד בצנעא בשנת תקכ"ט (1769). מקור משפחתו, כנראה, מהישוב אלקארה שבמרכז תימן. נראה, כי היה לו אח צעיר יותר בשם יחיא (ע"ע).

הוא היה מתלמידיו המובהקים ביותר של מהרי"ץ וממשיך דרכו. הוא התפלל בנוסח השאמי בכניס אלאוסטא, שלא כרבו, ולאחר מכן בכניס כוחלאני. בשנת תקע"ח (1818) בעת המצור על צנעא - מרד בכיל הוא נפצע.

בשנים תקס"ח-תקס"ט (1808-1809) נפטרו שלושת הדיינים: הראב"ד מרי אברהם בן מהרי"ץ, מרי יחיא צעדי ומרי יחיא משרקי. במקומם מונו הדיינים הבאים במינוי זמני: מרי יוסף בן שלום נקאש, מרי יוסף בן שלום קארה ומרי אברהם בן אהרן מנזלי.

מרי יחיא בן הרב הראשי מרי יוסף קארה נולד בצנעא בשנת תקע"ב (1812), ולמד תורה אצל אביו. הוא היה תלמיד חכמים ואחראי על שחיטת העופות והסמכת השוחטים. עסק ברפואה בהתנדבות לשם שמיים ואף ערך ניסיונות.

בשנת תרכ"ה (1865) פרצה מגיפת תולעים בבני מעיים, ורבים שנפגעו מתו מהמחלה מצער וייסורים. מרי יחיא ערך ניסיונות ומצא, כי שתיית אנגרי - יין שרף, מיד לאחר עקיצת התולעים מרפאת את הדלקת, ואכן תרופה זו הצילה רבים, והתולעים יצאו מתים לאחר השתייה.

מרי שלום קארה נולד, להערכתי, בצנעא לא יאוחר משנת תק"ט (1749), בהסתמך על העובדה, כי בנו מרי יוסף הרב הראשי נולד בשנת תקכ"ט (1769).

הוא היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא היה מחכמי כניס אלאוסטא - מרכז השאמי בצנעא.

ר' שלמה בן מאיר קארה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט.

הוא חתום על אגרת סיוע, אשר שלחו יהודי צנעא בשנת תרנ"ח (1898), לגביר מעדן ר' בנין מנחם משה, עקב הבצורת הקשה שנמשכה שבע שנים בצנעא, והמצב הכלכלי שהחריף מאוד. הוא היה ממנהיגי הקהילה בצנעא, אך לא נראה כי נשא בתפקיד רשמי.

חתומים על האגרת חכמי העיר ומנהיגיה: מרי יחיא כסאר, מרי שלום שמן, מרי חיים בן יחיא עראקי, מרי יחיא קאפח ועוד. הוא חתום תשיעי מתוך ט"ו החתומים על האגרת.