All

מרי משה-מוסי קאפח היה מחכמי תימן במאה הי"ט.

שמו ידוע לי מתוך כתב יד שנכתב במאה הי"ט. לא ידוע לי בוודאות האם הכוונה לראש קהילת יהודי ירים (ע"ע קודם), או שמדובר בחכם אחר שלא ידוע לי זמנו המדויק ומקומו.

כה"י הוא קובץ חיבורים שהובא לארץ מאזור חג'בה שבדרום תימן, אך מתוכנו ניתן לדעת, כי נכתב בשלבים שונים ובאיזורים שונים.

בקובץ מצאתי פיסקה בה כתוב: "שמעתי אותו מפי הגאון מ"ו אב ב"ד יוסף אלקארה יצ"ו שנתאכסן אצלנו...". משמע, שקטע זה נכתב קודם לשנת תר"ט (1849) בה נפטר הרב הראשי מרי יוסף קארה, וכי קטע זה נכתב בצנעא או במרכז תימן.

בקטע נוסף מצאתי כתוב:

מרי סעדיה בן דוד קאפח היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד, כנראה, בתחילת המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי הישיבה בנושא קופות הצדקה, ביום שישי, אדר א' תרמ"ג (1883). חתומים הדיינים והחכמים: מרי יוסף מנזלי, מרי יחיא קאפח, מרי יחיא בן דוד צארום, מרי אברהם בן צאלח, מרי סעיד בן דוד קאפח. הוא חתום פעם שניה עם חכמי הישיבה בנושא זה.

מרי סעדיה בן יוסף קאפח היה מחכמי העיר קרית אלקאבל שליד צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה תלמיד חכמים חשוב, אך וכחן גדול ונטה לעקשנות מרובה. היו לו ויכוחים רבים עם הרב הראשי והראב"ד מרי שלמה קארה קודם לשנת תרמ"ז (1887), ואף עם חברי בית הדין בצנעא, והיה אופוזיציה לחכמי צנעא. הוא כונה "מרי סעיד אלקאפח אלמחליק" - בעל המחלוקת.

לאחר פטירת מרי שלמה קארה, שהיה דמות חזקה ומרכזית בצנעא, התפרץ ויכוח גדול בשנת תרמ"ט (1889) בינו לבין חכמי צנעא בנושא גט כפוי על הבעל, כאשר בי"ד צנעא מתיר ומרי סעיד וחכמים נוספים מחוץ לצנעא פסלו את הגט, בטענה, כי הוא גט מעושה.

ר' שלום בן מרי יחיא בן שלמה קאפח נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט בצנעא. למד תורה אצל אביו החכם באשי - מרי יחיא קאפח, והוא דודו של מרי יוסף קאפח מירושלים. הוא ידוע לי מתוך שלושה כתבי יד שבידי הר"י קאפח. כל כה"י הם דיואנים של שירים.

כה"י הראשון (כת"י קאפח 57) דיואן, ובו רכ"א דפים. נכתב, כנראה, בסוף המאה הי"ט ושם כתוב "כתיבת הרב שלום קאפח", "מקנת כספי הצעיר יחיא בן סלי' קאפח". אביו מרי יחיא לימדו ועודדו להעתיק ספרים.

כה"י השני (כת"י קאפח 58) דיואן בן ע"ד דפים מהמאה הי"ט-כ', עם מפתח שירים, ובראש כה"י "כתיבת הרב שלום קאפח".