All

פלוני בן יהודה

פלוני בן יהודה העתיק את פרקי ר' אליעזר במאה הי"ט. לא ידוע לי שמו הפרטי, משפחתו וזמן הכתיבה. בקולופון הוא כותב כי היה בן י"ג שנים, בכה"י ר"ב דפים. בכה"י גם החיבור גיא חזיון בן כ"ה דפים.

בקולופון כתוב:

"ע"י העוסק במלאכת הקודש בן לא"א יהודה, בן י"ג שנה היה סופר ועוסק במלאכת ה'".

פלוני בן יצחק?

ר' פלוני בן יצחק? העתיק את פירוש רש"י לתורה בשנת תע"א (1711). לא ידוע שמו הפרטי ומקומו. בכה"י רי"א דפים. נכתב במימון אחיו ר' יוסף בן יצחק.

בקולופון כתוב:

"נכתב על שם האח... יוסף בן יצחק... בד' בשבא דהוא שבעה יומין לחודש מרחשון שנת ב' אלפים וכ"ב שנין (לשטרי, תע"א - 1711)".

לא כתוב שם המעתיק בקולופון ואם כתב היד נכתב לאחיו. ניתן להסיק, כי שם אביו הוא יצחק, אבל יתכן כי המילה "אח" הוא כינוי חיבה, ולפי זה שם אביו לא היה יצחק.

פלוני בן שלמה בן יעיש

בנו של שלמה בן יעיש העתיק את ספר ההפטריות בישוב חג'ה מצפון מערב לצנעא בשנת תרע"ד (1914). לא הצלחתי לזהות את שמו הפרטי.

בכה"י קס"ו דפים, ובהם ההפטריות עם תרגום הארמי. בראש כה"י: "ך א"א שלמה בן ך יעיש נע"ג".

בקולופון כתוב:

"נשלמה בד' בחודש לחודש אדר בשנת ברכ"ה (לשטרות, תרע"ד - 1914) בעיר חג'ה".

פנחס, פנחס בן יחיא כ"ץ

מרי פנחס בן יחיא פנחס כ"ץ (כהן צדק) היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא חתום בשנת תרמ"ו (1886) עם חכמי הישיבה על תקנות ציבור. בין החתומים מרי שלמה צאלח, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעיד משרקי, מרי שלום שמן, מרי יחיא קאפח ועוד.

הוא חתום גם על אגרת של יהודי צנעא בשנת תרנ"ח (1898) בבקשת סיוע מר' בנין מנחם משה, הגביר מעדן, לאחר שבע שנות בצורת קשה שהיה בצנעא. חתומים מרי יחיא כסאר, מרי שלום שמן ועוד.

פנחס, שלמה בן חסן*

מרי שלמה בן חסן פנחס נולד בישוב רבאט אלקלעה שבמחוז ירים, דרום מרכז תימן, בשנת תרנ"ט (1899). למד תורה אצל מרי חיים פנחס, והוסמך לשחיטה ע"י מרי יחיא נחום, שליח בי"ד צנעא. שמש רב הקהילה בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. שקדן בתורה, וביתו שמש בית ועד לחכמים. עסק רבות בהצלת יתומים מידי האסלאם. הוא דאג לגדלם ולחנכם עד שנשאו נשים.

עלה לארץ בעלייה הגדולה, והתיישב בראש העין.

נפטר בראש העין בשבט תשמ"ג.

פקעה, יהודה בן אברהם הלוי

ר' יהודה בן אברהם פקעה הלוי העתיק מספר כתבי יד ובהם מדרש הגדול, בישוב אלגראבי מצפון לצנעא שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ז.

כה"י הראשון (כת"י סן פרנציסקו 84) הוא מדרש הגדול לחומש בראשית, שהעתיק בשנת ת"ד (1644) בקרית בית אלגראבי. בכה"י קע"ג דפים, והועתק במימון ר' סעדיה בן תודה פקעה.

כה"י השני (כת"י בהמ"ל 271) הוא מדרש הגדול לחומש שמות. לא ידוע במדויק מתי נכתב אך ברור כי היה זה לפני שנת תי"ז (1657), שכן לאחר הקולופון כתובה רשימת בעלים משנת אתתקס"ח לשטרות (תי"ז - 1657) בישום ערוס. משמע, שבשנה זו כה"י נמכר והיה בישוב ערוס שבמרכז תימן. נראה, שאף כתב יד הועתק באמצע המאה הי"ז.

פרחי, יוסף בן סעדיה,

מרי יוסף בן סעדיה פרחי היה דיין בישוב כ'מר מצפון לצנעא שבמרכז תימן, בתחילת המאה העשרים. הוא חתום על אגרת סיוע להסתדרות הציונית לא יאוחר משנת תרפ"ג (1923), יחד עם מרי אברהם בן משה הלוי ערוסי ראב"ד של העיר מחוית, ואשר עלה לארץ בשנה זו.

Pages

Subscribe to All