All

פרחי, יצחק

ר' יצחק פרחי ואחיו ר' שלום (ע"ע הבא) היו ראשי הקהילה היהודית בישוב כ'מר מצפון לצנעא שבמרכז תימן.

הקהילה היהודית מנתה כשלושים - ארבעים בתי אב, ולהם שני בתי כנסת. מרי הקהילה היה מרי אברהם מעוד'ה ואילו ר' יצחק ושלום פרחי היו המנהיגים, וייצגו את הקהילה בפני השלטון המוסלמי, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בפרדס חנה.

נפטר בפרדס חנה בשנת תשט"ז (1956) בערך.

פרחי, שלום

ר' שלום פרחי היה ראש הקהילה היהודית בכ'מר שבמרכז תימן יחד עם אחיו, ר' יצחק (ע"ע קודם). הפרטים הידועים לי עליו כמעט זהים לפרטים שיש בידי על אחיו.

נפטר בפרדס חנה סמוך מאוד לפטירתו של אחיו, סביב שנת תשט"ז (1956).

פרחיה בן משולם

מרי פרחיה בן משולם היה מגדולי החכמים במאה הי"ד. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

הוא ידוע מתוך ארבעים שאלות ותשובות העוסקות בנושאי פילוסופיה יהודית. החיבור נדפס בשלמותו ובתרגומו של מרי יוסף קאפח.

גוף השאלות נשאלו ע"י מרי יעקב בר' יפת הכהן, ומרי פרחיה בר' משולם הוא המשיב. עסק רבות בנושא מחשבה, ונראה, כי כל חיבורי הרמב"ם היו שגורים בפיו של מרי פרחיה וכן לשונותיו ואמרותיו. הוא מייצג רבים מחכמי תימן קודם לעידן הקבלה. חכמתו הרבה אינה מתבטאת רק בבקיאותו הגדולה בכל חיבורי הרמב"ם אלא אף בעמקותו וביסודיותו, והוא נחשב מגדולי פרשני הרמב"ם בתימן.

פריגיין-פרחי, יוסף בן סעדיה הלוי

ר' יוסף בן סעדיה הלוי אלפרחי אלפריגיין העתיק את משנה תורה לרמב"ם ספר נשים, בישוב חמדה שבמרכז תימן בשנת קע"ב (1412).

בכה"י כ"ג דפים, ובידינו חסר כתב היד עד הלכות יבום א', כ"ג. הכתיבה נשלמה ביום שלישי, י' בתמוז שנה זו. לא ידוע אם כתב ספרים נוספים.

בקולופון כתוב:

"שלום... בתלתא בשבא דהוא עסרא יומין בירח תמוז שנת אלפא ושבע מאה ועסרין ותלת שנין לשטרי (קע"ב - 1412), במאתא חמדה... הכותב יוסף הלוי בן סעיד אלפרחי דממשפחת אלפריגיין".

פתיחי

פלוני ממשפחת פתיחי העתיק בישוב דרב אלחנשאת את ספרי הנביאים בשנת שנ"א (1591). לא הצלחתי למצוא את שמו הפרטי ושם אביו. אולי הוא ר' דוד בן משה בן זכריה פתיחי שהעתיק את הכתובים בתקופה זו (ע"ע).

פתיחי, דוד בן משה בן גד

ר' דוד בן משה בן גד פתיחי העתיק או מימן את העתקת מדרש הגדול לחומש ויקרא, בישוב ג'הים שבואדי מלח בשנת שצ"ב (1632). יתכן, והוא מבני משפחתו של ר' דוד בן משה בן זכריה פתיחי (ע"ע הבא).

בכה"י קס"ו דפים, עם פירושים קצרים במקומות אחדים בשוליים בערבית ובעברית, כולל פירושים מספר המרגלית.

בקולופון כתוב:

"נשלם... בארבע בשבא י"ג בסיון שנת אתתקמ"ג לשטרי (שצ"ב - 1632) בקריה ג'הים מן ואדי מלח, יהא סימן טוב על מריה דוד בן משה בן גד הידוע אלפתיחי, ויזכה וזרעו וזרע זרעו להגות בו...".

פתיחי, דוד בן משה בן זכריה

ר' דוד בן משה בן זכריה בן עמרם פתיחי העתיק את ספרי הכתובים במאה הט"ז. לא ידועה שנת העתקה ומקומו. מסתבר, כי העתיק גם את ספרי הנביאים בשנת שנ"א (1591) בישוב דרב אלחנאשת. הערכה זו מתבססת על העובדה, כי מדובר באותה תקופה, אותו שם משפחה, וסבירות גבוהה, כי מי שהעתיק נביאים יעתיק גם את ספרי הכתובים שבתנ"ך. לפי זה, ניתן לקבוע את זמנו ומקומו, סוף המאה הט"ז סביב שנת שנ"א (1591) בישוב דרב אלחנאשת.

בכה"י רנ"ו דפים, כולל תהילים מפרק ט"ז, משלי, איוב, קהלת, איכה, אסתר, עזרא, נחמיה ודה"י. עם ניקוד וטעמים, ולחלק מהספרים גם מסורה גדולה וקטנה. דף 65 הושלם בכתיבה שונה.

בקולופון כתוב:

פתיחי, יהודה בן דוד

ר' יהודה בן דוד בן שלמה בן סעדיה בן עודד פתיחי חיבר פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם, והעתיק את מדרש הגדול בישובים קרית אלקאבל ובמגרבה בני אחלס במרכז תימן באמצע המאה הי"ז.

כתב היד הראשון (כת"י בהמ"ל) הוא מדרש הגדול לחומש דברים שהעתיק בשנת תי"א (1651), בישוב קרית אלקאבל שבמרכז תימן. בכה"י רע"ח דפים, רוב כה"י מן המאה הט"ז והושלם בכתיבות שונות. ר' יהודה פתיחי, כנראה, שהשלים את המדרש החסר, או שכתב כתיבה שלימה של המדרש ושרידים משני כתבי היד נכרכו יחדיו.

בקולופון של ההשלמות כתוב:

פתיחי-חמאמי, יהודה בן מעודד

ר' יהודה בן מעודד בן סעדיה בן מעודד בן סעדיה בן יונה בן גד חמאמי-פתיחי העתיק שני כתבי יד* ובהם ארבעת הטורים של השו"ע, בחודשים ניסן-ר"ח אב שנת תפ"ב (1722) בישוב מעבר כנראה, מדרום לצנעא, לא הרחק מהערים רדאע וד'מאר. בקולופונים לא כתב את מקומו, וקבעתי את שם העיר מעבר, עפ"י כתב יד של סבו ר' סעדיה בן מעודד. הוא, כנראה, דור חמישי של סופרים בתימן, ומצאתי כתב יד אשר העתיקו אביו, סבו ואבי סבו וקרובי משפחה נוספים. ראה דיאגרמה לקמן. ר' יהודה העתיק שני כתבי יד.

פתיחי, יוסף בן יונה

ר' יוסף בן יונה בן עודד בן סעדיה בן חטר פתיחי העתיק לפחות חמשה חיבורים בסוף המאה הט"ז, בישובים שונים במרכז תימן.

הוא היה סופר שהתפרנס מכתיבה, ומצאתי את העתקותיו משנת שנ"א (1591) עד שנת שנ"ט (1599) בישובים תנעם, צראב ומאתא לצף.

Pages

Subscribe to All