All

עוזרי, יוסף בן שלמה

ר' יוסף בן שלמה עוזרי העתיק הגדה של פסח ביום שלישי כ"ו באדר תרמ"ז (1887) בישוב צ'וראב. הוא מתושבי הכפר רדם שליד צנעא. אולי הוא מרי יוסף עוזרי המוזכר בחיבור מרי דוד ג'מל-גמליאל.

בכה"י כ"ה דפים, ונכתבה במימון ר' משה נחמ"ן. בהגדה הוא משלב בין מנהגי תימן למנהגי השו"ע, כפי שפרטתי בספר מחקרים בסידורי תימן.

בקולופון כתוב:

עוזרי, יחיא

מרי יחיא עוזרי נולד בעיר ד'מאר בתחילת המאה העשרים כנראה. למד תורה אצל חכמי העיר. עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב ברמת עמידר שבר"ג. שימש רב בית הכנסת נוה שלום כהן - אלאוסטא, עפ"י מנהגי השאמי שבצנעא. צנוע, ענו וירא שמים.

נפטר בר"ג סביב שנת תשנ"ה - 1995.

עוזרי, יחיא בן סעדיה

מרי יחיא בן סעדיה עוזרי נולד, כנראה, בתחילת המאה הי"ט. הוא חי בערים צ'ראב ובצנעא.

נראה, כי היה רב מובהק ומפורסם באיזורו, ובתחילת הפירוש לאשמורות הוא מכונה "ראש הקהילות ".

באחת השאלות הוא כותב: "דע שנשאלתי כזאת השאלה במדינת צנעא בבית המשתה". הוא ידוע מתוך מספר ספרים שחיבר באמצע המאה הי"ט. ספריו קשורים מאוד לספרי מהרי"ץ. יתכן והוא בנו של ר' סעדיה בן יחיא עוזרי (ע"ע).

הוא חיבר את הספרים הבאים:

@44שערי קדושה@55 - הלכות נידה בלשון הערבית בשנת תרי"ג (1853). בתוכן ובשם החיבור הוא מושפע מספריו של מהרי"ץ העוסקים בהלכות שחיטה ונידה. בכה"י (כת"י בן צבי) מ"א דפים.

עוזרי, יעיש בן משה

מרי יעיש בן משה עוזרי העתיק את ספר ההפטריות וכתב פירוש במאה הי"ח-י"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.

בכה"י קי"ד דפים, ובו ניקוד וטעמים ותרגום ארמי בשולי הדפים, הפטרת מסעי ושבת הגדול (דפים 104א' - 107ב'). התרגום משולב לאחר כל פסוק. בהפטריות ישנו גם פירוש, חידושים ולקוטים מתוך התלמוד, מדרשים, זוהר, רש"י וכדומה. חלק מהפירוש או כולו נכתבו ע"י מרי יעיש עוזרי. נכתב במימון ר' יוסף בן זכריה חמאמי.

בקולופון כתוב:

"ושם הכותב... יעיש בן מוסא אלעזירי, ונכתבו ע"ש... מ"ו יוסף יש"ל בן זכריא המכונה אלחמאמי ממשפחה רמה".

עוזרי, ישראל בן שלום

מרי ישראל בן שלום עוזרי נולד בשנת תרס"א (1901) בעיר בית עד'אקה, מצפון מערב לצנעא. סבו מרי שלום עוזרי היגר מצנעא לבית עד'אקה, ויתכן כי הוא מרי שלום עוזרי המוזכר בספר חפץ דוד למרי דוד ג'מאל- גמליאל. אביו ר' שלום היה מעשירי העיר ומפרנסיה.

למד תורה אצל סבו אבי-אמו, מרי דוד מזעקי, שהיה ראב"ד והרב הראשי של העיר. היה כשרוני ביותר וחריף עוד בצעירותו. ניחן בזכרון מדהים ונחשב לגאון. המשיך את לימודיו בצנעא אצל הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי שאהבו וכבדו מאוד. הוא היה מבעלי התריסין בישיבתו*.

עוזרי, משה בן יוסף

מרי משה בן יוסף עוזרי כתב מדרש לתורה, לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. כה"י מן המאה הט"ז עפ"י הערכה, וכנראה שחי בתקופה זו, ואולי אף קודם לכן.

בכה"י קצ"ד דפים, ובהם מדרש במתכונת מדרש הגדול, בראש כל פרשה פתיחה פיוטת מוחרזת. בשולי הגליונות פירושים קצרים בעברית ובערבית. ידועים שני כתבי יד מחיבור זה.

עוזרי, סעדיה

ר' סעדיה עוזרי היה ראש הקהילה היהודית בישוב ת'לא, מצפון מערב לצנעא. לא ידוע זמנו ומקומו, ולהערכתי, חי במאה הי"ט - כ'.

עוזרי, סעדיה בן יוסף

מרי סעדיה בן יוסף עוזרי נולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869) למשפחה אצילה ומיוחסת בצנעא. למד תורה אצל מרי יוסף ובנו מרי חיים קורח בבית הכנסת שרעבי בצנעא, ובהמשך בבית מדרשו של גיסו (בעל אחותו) מרי שלום חבשוש, מחבר שושנת המלך וקרבן העדה, בבית הכנסת כוחלאני בצנעא. בלילות למד תורה בבית המדרש של מרי שלמה צובירי. למד שירת קודש אצל מרי אהרן הכהן.

נשא לאשה את בתו של הדיין מרי דוד מנזלי, אך אשתו וכל בניו נפטרו. נשא אשה שנייה, מרת זהרה בת ר' משה צאלח ונולדו לו שני בנים ובת.

עוזרי, סעדיה בן יחיא

ר' סעדיה בן יחיא עוזרי העתיק דיואן בישוב סוק צ'ראב שבמרכז תימן בשנת תקפ"ה (1825). יתכן והוא אביו של מרי יחיא בן סעדיה עוזרי (ע"ע). בכה"י קנ"ו דפים, ובהם שירים רבים בעברית ובערבית, ובסופו ברכות טעמים ודינים אשר נכתבו ע"י שני מעתיקים שונים. בראש כה"י הקדמה מר' "יהודה בן ליוסף גזפאן" משנת @44קול@55 ברמה נשמע לשטרי (תקפ"ה - 1825).

בקולופון כתוב:

"נשלם זה החפץ... יום ה'... ששה ועשרים בניסן שנת בקל"ו שנין לשטרי (תקפ"ה - 1825) במתא סוק צ'ראב... והכותב... חזמ"ק בא"מ מסמ"ת בא"מ מפח"ו בא"מ יב"ץ (בא"ת ב"ש: סעיד בא"מ יחיא בא"מ יוסף בא"מ משה) הידוע אלעזירי".

Pages

Subscribe to All