All

מרי עודד בן סעדיה היה, כנראה, דיין בישוב אעבר צ'אפדה במאה הי"ח.

הוא חתום על מכירת תאג' ביום ראשון, ו' בניסן במ"ד לשטרות (תצ"ג - 1733), וחתומים עמו עפ"י הסדר: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה עזירי, מרי עודד בן סעדיה ומרי שלמה בן סעדיה לוי.

התאג' נכתב ע"י הסופר המפורסם ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה, בצנעא בשנת רמ"ה (1485). התאג' נמכר מספר פעמים, ובשנת תצ"ג (1733) נקנה ע"י ר' משה בן יחיא בן סעדיה בן שוכר פקעה.

מרי אברהם בן משה עוזירי היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא בסוף המאה הי"ט. נולד, כנראה, בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא היה מרבותיו המובהקים של מרי רצון-רצ'א צארום. צנוע וענו היה, וסירב שיכנוהו מרי, למרות היותו מגדולי החכמים בישיבה.

עסק לפרנסתו כחמש שעות בלבד במשך היום בשעות הצהרים, לאחר גמר הלימודים בישיבה בצהרים, וחזר ללמוד בערב ובלילה. הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה.

עפ"י הידוע, נפטר ברעב הגדול בצנעא - "חוזת אלנפר" בשנת תרס"ה (1905).

ר' אברהם בן שלום עוזרי העתיק את סידור הגדול של מהרי"ץ, עץ חיים, בשנת תרכ"א (1861). לא ידוע מקומו, ולהערכתי, חי במרכז תימן.

בכה"י קפ"ה דפים, הכוללים את הקדמת מהרי"ץ. בשער הסידור "סדר הברכות והתפלות כמנהגינו הק"ק צנעא וכל ערי תימן יע"א", וכן תפילות החול, שבת ומועדים, כולל חלקים שמהרי"ץ לא העתיק בסידורו, כמו: מסכת יומא, מעמדות - קריאה בתורה לחגים, הפטריות ועוד. עיבור השנים כולל לוח שנים תרכ"א-תרל"ח (1861- 1878).

ר' חיים בן אהרן עוזרי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם בעיר מנאכ'ה, להערכתי, במאה הי"ט-כ'. לא ידוע זמנו המדויק. כה"י הובא לארץ מהעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן, ועפ"י הערכה נכתב בעיר זו.

בכה"י ק"ג דפים גדולים. ח"י הדפים הראשונים הם שמונה פרקים לרמב"ם, ל"ה דפים הפירוש למסכת אבות, וחמישים דפים הפירוש למסכת שבת. כל הפירוש כתוב במקור בשפה הערבית. אין תרגום לעברית.

בסוף הפירוש למסכת שבת כתוב:

"הכותב חיים בן הארון אלעזירי יצ"ו".