All

מרי עואץ חסן היה דיין בישוב נצ'ארי שבמחוז איב בדרום תימן, לא הרחק מהעיר דמת בשנת תרפ"א (1921). הוא כתב גם ספר הלכה העוסק בשחיטה וטרפיות, אותו סיים לכתוב בסיון תרפ"א (1921). בסוף הספר מקאמה בחרוזים, ולהלן מספר שורות:

"נשלם דין שחיטה ובדיקה, בעזרת בורא שמיא וארקא, ונבעי למינה ופרקינן מכל עקא, בזכותא דיוסף צדיקא, ובעגלא ישכר לן פריקא, וירמי חטאן לימא עמיקא, וישזבינון מכל סנאה ומעיקא, וירווח לן ממסכינותא ודוחקא... וכען בזמנא דא הוא ספרא דא בשלמותא, שלהי ירחא דענו (ענ"ו בגמטריה סיון) שתא תרפ"א (1921) ליצירתא".

נפטר בישוב נצ'ארי, כנראה, לאחר שנת תרפ"א (1921).

מרי עואץ בן יחיא היה מנהיג, כנראה, באחד הישובים בשנת תרל"ד (1874). לא ידוע מקומו. הוא חתום על שטר חוב ואחריו חתום ר' חסן בן סעיד. שטר החוב ניתן לנצ'רה בת מעוצ'ה ציד. יתכן והם חתמו בתור עדים ולא כמנהיגים.

ר' עואץ בן מנצור העתיק את הספר מקור חיים במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדוייק ומקומו.

בכה"י ל"ז דפים. את הספר חבר מהרי"ץ בן יעקב לפני שנת תרי"ט (1859), שנה בה נפטר. לפי זה, מסתבר, כי את הספר העתיק ר' עואץ בן מנצור במחצית השניה של המאה הי"ט. בסוף כה"י קמעות וסגולות בכתיבה.

בקולופון כתוב:

"כתיבת ידיע אני... עוץ בן מנצור יצ"ו".

ר' עואץ בן שלום העתיק סידור תפילה במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו, ולהערכתי חי באזור רדאע.

בכה"י קמ"ג דפים. הסידור כולל את התפילות לחגים שבועות, סוכות ושמחת תורה, ונכתב במימון ר' סעיד בן צאלח עזאני. משפחת עזאני היתה נפוצה בעיר רדאע, ומקורה באזור אנס, ולכן מסתבר, כי אף סופר זה חי באזור זה.

בקולופון כתוב:

"נכתבה על שם... סעיד בן צאלח בן סעיד בן דאוד המכונה אלעזאני צ"ו... והכותב... עואץ סאלם יש"ל ס"ט".