All

עדני, סעדיה בן דוד

מרי סעדיה בן דוד עדני נולד בתימן בתחילת המאה הט"ו. לא ידוע מתי בדיוק נולד והיכן חי בתימן. ידוע, כי באמצע המאה הט"ו חי בחלב ובדמשק שבסוריה, וכן בארץ ישראל, שם גם העתיק וחיבר חלק מספריו.

חיבוריו כתובים בערבית יהודית, וכאשר הגיע לסוריה וארץ ישראל סיגל לעצמו כתיבה ספרדית. השנים המוזכרות בחיבוריו הם: שנת ר"ו (1446) - הלכות שחיטה, שנת רכ"ח (1468) - גדולין-לוח זמנים בדמשק, שנת רל"ג (1473) - פירוש בערבית לספר טהרה לרמב"ם, שנים רל"ג-רמ"ד (1484-1473) - הספר מדכ'ל אלתשווק לאל גאפלין, ושנת רמ"ב (1482) - נגאה אלגארקין.

עדני, סעדיה בן יחיא

ר' סעדיה בן יחיא בן חלפון עדני העתיק את המשנה עם פירוש הרמב"ם בעדן בשנת ד'תתקפ"ג (1223).

בכה"י ר"ט דפים, ובהם חצי סדר נזיקין ב"ק, ב"מ ובבא בתרא. הכתיבה הסתימה באמצע חודש טבת שנה זו. נכתב במימון "השר הטפסר", כנראה, נגיד עדן בזמנו, ר' משה בן דניאל. בכה"י אין הערות בשולים.

בקולופון, דף 97 ב כתוב:

עדני, סעדיה בן יחיא

ר' סעדיה בן יחיא בן כלף אלעדני כתב ליקוטי שאלות ותשובות על הרמב"ם ופירוש עשר ספירות לר' יוסף בן חיים.

עפ"י הערכה, כת"י מן המאה הט"ז. לא ידועה שנת הכתיבה ומקומו. בכה"י ארבעים דפים, והוא חסר בסופו. החלק הראשון הוא לקוטי שאלות ותשובות ושרח אלכלאם - באורי מלים על משנה תורה לרמב"ם (דפים -1 38), והחלק השני הוא פירוש עשר ספירות לר' יוסף בן חיים (דף 39). בדף 40 א כתוב שמו של הסופר.

עדני, שלום בן סעדיה*

ר' שלום בן סעדיה עדני העתיק את פירוש רש"י לתורה בשנת תקפ"ט (1829). לא ידוע מקומו. עפ"י דבריו בקולופון, מצבו הכלכלי היה קשה, היה גולה ממקום למקום והתפרנס בקושי מלימוד תורה לתינוקות של בית רבן.

בכה"י קמ"ו דפים, שלם, מפרשת בראשית עד סוף התורה. הועתק במימון ר' יחיא חמאמי. השלים את הכתיבה ביום שישי, ז' בטבת שנה זו. כה"י הובא לארץ מהעיר מנאכ'ה, בדרום מערב לצנעא.

בקולופון דף 146 ב' כתוב:

עדני, שלמה

מרי שלמה עדני היה דיין בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, להערכתי, בעיר במחצית השנייה של המאה הי"ט. יתכן והוא הסופר ר' שלמה בן יוסף עדני (ע"ע הבא).

הוא שימש בדיינות עם ראב"ד של העיר מרי שלום בן נסים קעטבי ומרי יהודה סאלם בראהים עדני.

נפטר בעיר מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.

עדני, שלמה בן יוסף

ר' שלמה בן יוסף עדני העתיק קובץ בשנת תרס"ט (1909), לא ידוע מקומו. יתכן והוא הדיין מרי שלמה עדני מהעיר אלצ'אלע (ע"ע קודם).

בכה"י ל"א דפים, ובהן קצת משה (ד' -1 19 ב), פטירת משה (ד' 20 א - 23 ב), ותפסיר עשרת הדברות (ד' 24 א - 31 ב). קובץ זה מופיע בחלק מסידורי תימן הקדומים. נראה, כי קובץ זה נכתב כחלק מלימוד.

בקולופון דף 31 ב כתוב:

"נשלמה יום א' חמש ושנים עשרי בחדש תמוז שנת בר"ך (לשטרות, תרס"ט - 1909), והכתוב קל הקלים ועפר רגלי החכמים סלימאן ב"א יוסף יצחק המכונה אלעדני תנצב"ה".

עדני, שלמה בן ישועה

מרי שלמה בן ישועה בן דוד בן חלפון עדני נולד בצנעא בשנת שכ"ז (1567). אביו מרי ישועה עדני היה מחכמי צנעא, אך לא נשא בתפקיד רשמי, והתפרנס מקמעונאות של דברי מכולת בחנות זעירה.

בשנת של"א (1571) בהיות מרי שלמה בן ארבע שנים עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה מספר שנים בצפת, שם היה ישוב יהודי גדול יחסי. אמו ואחיו נפטרו בשנים אלו. משפחתו סבלה חרפת רעב, ונתמכה בלחם חסד, ואף סבלה משכול ואלמון, ולכן עברה המשפחה לירושלים.

בגיל ט"ו שנים, בשנת שמ"ב (1582) מת אביו, ונשאר יתום מאביו ומאמו, גלמוד ועזוב, ומצבו של מרי שלמה נעשה קשה עוד יותר.

עדני, שמואל בן יוסף

מרי שמואל בן יוסף ישועה עדני נולד בעדן בתשרי תרכ"ג (1862). אביו ר' יוסף בן ישועה היה חסיד ועשיר, ותרם רבות להחזקת תלמידי חכמים ועניים.

סבו מרי ישועה היה ראב"ד ורב ראשי בעדן, ונפטר בשנת תרט"ו (1855). זקינו מצד אמו הוא הדיין מרי שילה בן טוב. אף אשתו מן המשפחות החשובות בעדן, ואבי חמיו הוא מרי מנחם מנצור ראב"ד ורב ראשי בעדן.

מרי שמואל למד תורה אצל אביו, מרי משה עודד וחכמי העיר. עסק רבות בלימוד תורה ובמדע. הוא ביקר פעמיים בארץ ישראל בשנים תרנ"ט-תר"ס (1900- 1899). נשא אשה בגיל ט"ו שנים וכעבור שנה נולד בנו הבכור.

עואמי, סעדיה

מרי סעדיה עואמי נולד בכוחלאן מצפון מערב לצנעא, בשנת תרל"ח (1878) בערך. למד תורה אצל מרי יוסף בן שלום דאודי.

בתחילת המאה העשרים החליף בתפקיד את רבו, ושמש ראש הקהילה בעיר במשותף עם מרי עואץ בן חיים. כדרכם של מנהיגי תימן שמש רב, מוהל ומקדש וכדומה. היה מקובל גם על השלטון והמוסלמים.

נפטר בכוחלאן, כנראה, בשנת תש"ג (1943) בערך.

Pages

Subscribe to All