All

עדני-חמדי, דוד בן ישע הלוי

מרי דוד בן ישע הלוי-חמדי-עדני חי במחצית השניה של המאה הט"ו בעיר חמדה מצפון לצנעא. העיר חמדה שבמרכז תימן היא עיר של לויים, ומכאן כינויו לוי וחמדי. כנראה שמקור משפחתו מעדן.

נולד, כנראה, בעיר חמדה, במחצית הראשונה של המאה הט"ו. כינויו הערבי הוא דאוד בן גיאת אלליואני, ולעתים הוא משתמש בכנויים אלואל ורינאן. אלואל- עולה במספר קטן י"ד כשמו הפרטי דוד, ורניאן- במקום שם אביו ישע, לפי ששניהם עולים במספר קטן עשרים. מצבו הכלכלי לא היה טוב, וחי חיי דוחק ונדודים. הוא התפרסם בזכות חיבוריו על הרמב"ם, והעוסקים בתחום של פרשנות, מדרשים לתנ"ך, מחשבה, הלכה ושירה.

עדני, דוד בן עמרם

מרי דוד בן עמרם עדני היה נגיד תימן וחי בעיר עדן במאה הי"ד. אבותיו ואבות אבותיו שמשו נגידי תימן בעדן במאות י"א-י"ג.

התפרסם בזכות ספר המדרש החשוב ביותר שנכתב בתימן - מדרש הגדול. עמד בקשר עם רבי יהושע הנגיד, מצאצאי הרמב"ם, שהיה נגיד וראש רבני מצרים בשנים ע'-קט"ו / 1355-1310. בתשובות ששלח לו רבי יהושע הנגיד הוא מכנהו: שר, דיין, נשיא ארץ תימן ועוד.

מרי דוד עדני היה סופר סת"ם. התפרנס מכתיבה ולא התפרנס מהנהגת הציבור כמקובל בתימן.

עדני, זכריה עואץ'

מרי זכריה עואץ' עדני היה חכם ודיין במאה הי"ט בעדן, או בחבאן שבמזרח תימן. הוא הסמיך לדיינות את מרי סעיד בן משה מעטוף, הדיין מחבאן בסוף המאה הי"ט, ולפי זה, עיקר פעילותו היתה במחצית השנייה של המאה הי"ט, ואולי גם בתחילת המאה העשרים. יתכן, ולא חי בחבאן אלא בעדן, והיה מגיע מדי פעם לחבאן, או שמחבאן היו יוצאים לעדן כדי לקנות סחורה ושם היו נבחנים. ידוע, כי רוב מורי ההוראה בחבאן היו בעיקר מהעיר ביצ'א.

עדני, חסן סאלם

מרי חסן סאלם עדני נולד בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. בסוף המאה הי"ט שימש בדיינות עם ראב"ד ורב העיר מרי אברהם בן דוד הלוי, ועם הדיין מרי מנחם מתנה סעיד יפעי. בתחילת המאה העשרים נסע לעיר כלכותא שבהודו, ושימש שם רב ואב"ד במשך מספר שנים. חזר לעיר אלצ'אלע, ושמר על קשר של שאלות ותשובות עם יהודי כלכותא.

מתורתו ידועים לנו התשובות שכתב ליהודי כלכותא והספר @44"חק נאמן"@55. הספר הוא פירושים וטעמים לכל התורה בשיטת הפרד"ס, ורמוז בו שמו ושם אביו. הספר עדיין בכתובים בידי בן אחיו.

עדני, יהודה סאלם

מרי יהודה סאלם בראהים עדני נולד כנראה בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. שימש דיין בבי"ד של העיר בעשרות השנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, עם הדיין מרי שלום בן נסים קעטבי ומרי שלמה עדני. מספר שנים שימש ראב"ד. ידוע על רעייתו תנכה, אשר עלתה בעלייה הגדולה ונפטרה בנתניה, ועל בנו ר' שלמה.

נפטר בעיר אלצ'אלע מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.

עדני, יוסף בן יהודה

ר' יוסף בן יהודה עדני העתיק שני חיבורים בהלכות שחיטה בשנת תר"כ - 1860. לא ידוע מקומו.

בכה"י קי"א דפים, ובהם ספר ימין משה לרבי משה וינטורה (דפים 1-32א'), והלכות שחיטה (דפים 32ב'- 111ב').

בקולופון דף 31 א' כתוב:

קולופונים עם תוכן דומה נמצאים גם בהקדמה לספר ימין משה דף יא, ובסוף פרק א' של החיבור השני.

עדני, יוסף בן שוכר

ר' יוסף בן שוכר עדני העתיק דיואן לפני שנת תרי"ג (1853). לא ידוע מקומו.

בכה"י פ"ד דפים, נכתב במימון ר' דוד בן יוסף נגאר. בדף 4 ב' שטר מכר של הדיואן, שחתום עליו ר' יוסף בן שוכר, מיום שלישי ג' באלול תרי"ג (1853), ועפ"י שטר זה נקבע כי הדיואן נכתב קודם לכן.

בקולופון דף 84 ב' כתוב:

"(נכתב לתשו)קת אח הטוב הדומה לעץ רטוב גם ה' יתן לו הטוב... שמו דוד בן יוסף המכונה אלנג'אר... והכותב ספרא חלשא... יוסף בן כה"ר מ"ו שכר המכונה עדני. הב"ה ילסעא"ק אכי"ר".

עדני, יחיא בן יחיא

ר' יחיא בן יחיא עדני העתיק הגדה של פסח במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה ומקומו.

בכת"י ששה דפים, וכנראה שהכתיבה היתה חלק מלימוד.

בקולופון כתוב:

"הכותב קל הקלים... הצעיר יחיא בן יחיא עדני יצ"ו ס"ט".

Pages

Subscribe to All