All

ר' נסים בן נסים העתיק את ספר ההפטריות בשנת תרצ"ג (1933), לא ידוע מקומו.

יתכן והוא אביו של הרב יצחק רצאבי מבני ברק, ואם הערכה זו נכונה, ניתן להסיק כי חי בעיר רצאבה שבמרכז תימן.

בכה"י ק"י דפים. עם ניקוד וטעמים ותרגום ארמי. חלק מכה"י הועתק במימון ר' שלמה חסן בשארי, ע"י ר' ישראל בן יוסף. בראש כה"י עמוד אחד, ובו קטע מתוספתא בכתיבה קדומה יותר, ובסוף כה"י "תוספתא תרגום". מדובר, כנראה, בשני כתבי יד שצורפו לאחד.

ר' נסים בן סעדיה העתיק את הלכות הרמב"ם עפ"י הערכה במאה הי"ח-י"ט. לא ידועה שנת העתקה ומקום הכתיבה.

אולי הוא מרי נסים בן סעדיה מהעיר צ'אלע (ע"ע הבא). בכה"י נ"ז דפים. בדפים א-נז הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם הכוללות גם את הלכות שחיטה וטרפיות.

בראש כה"י כתוב: "נשלם שילוח הקן. אתחיל לכתוב מאכלות אסורות בעזרת צור, צופה עתידות". משמע, שהעתיק גם את הלכות שילוח הקן. בדפים האחרונים ישנן בקשות על דרך הקבלה, סגולות וקמיעות בעברית ובערבית, שאינן משל הסופר, וכן רשימת בעלי כה"י.

בקולופון דף נג, א' כתוב:

מרי נסים שלום היה ראש הקהילה היהודית בעיר רצאבה שבמרכז תימן בשנת תר"ע (1910). להערכתי, נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. היה תלמיד חכמים.

ר' אברהם בן שלום נקאש העתיק פעמיים את שלוש המגילות בעיר מצ'מאר, שליד העיר מנאכ'ה, באמצע המאה הי"ט*.

כה"י הראשון (כת"י פרטי) הוא שלוש מגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום ופירוש רש"י, אותו סיים להעתיק בכ"ב בשבט תרי"ח (1858). הועתק במימון ר' אברהם בן אברהם עד'אקי. כה"י הובא לארץ מהעיר מנאכ'ה הסמוכה.

בשער כתב היד כתוב: