All

מרי יוסף בן סעדיה הלוי היה דיין בבית הדין של הקהילה התימנית בירושלים בשנת תרע"ד

(1913). נולד, כנראה, בצנעא, במחצית השנייה של המאה הי"ט, משם הגיעו רוב היהודים בעליות הראשונות.

הוא חתום עם חברי בי"ד ביום שלישי ד' במרחשון תרע"ד. המכתב נשלח אל מנהלי המשרד הארצישראלי ביפו לד"ר רופין ולמר טהון, בבקשה שלא לפטר את הצורפים התימניים מבית הספר בצלאל בירושלים. חתומים על המכתב חברי בי"ד, עפ"י סדר זה: מרי שלום יוסף עראקי, מרי יוסף בן סעיד הלוי נהארי ומרי דוד בן סעיד קאפח.

מרי סעדיה הלוי נהארי היה מרי הקהילה היהודית בישוב ערוס ממערב לצנעא במרכז תימן במאה הי"ט. לא ידוע שם אביו. נולך, כנראה, באמצע המאה הי"ט. נולד לו בן בשם סעדיה בשנת תרמ"ג (1883), אשר היה מראשי הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים (ע"ע הבא).

יתכן, והם אלו שעלו לירושלים בניסן תרמ"ב (1882), והתיישבו בשדות בתנאים מחפירים ביותר עקב היחס של יהודי ירושלים, אשר לא העניקו להם תנאים מינימליים בתוך העיר. הם קיבלו מעט סיוע מהנוצרים שהיו במושבה האמריקאית. הם התיישבו גם במערות שבשיפולי הר הזיתים ליד השילוח.

ר' עמר יחיא נהארי העתיק את שלוש המגילות בשנת תרל"ז (1877) בישוב עגאב שבמחוז ארחב.

בכה"י נ"א דפים, ובהם מגילות שיר השירים, רות וקהלת, עם תרגום ארמי, פירוש רש"י, מנוקד עם טעמים ועיטורים.

בקולופון כתוב:

"ספרא... עמר בן יחיא בן יעקב... אלנהארי מן עגאז מן קרא בלאד ארחב, כתבתי זה לבני... ותהי השלמתו יום ו' ט"ו יומין לחודש אלול שנת בקפ"ח לשטרי (תרל"ז - 1877)".

מרי שלמה נהארי נולד בסוף המאה הי"ח, כנראה, בישוב בני עוואם שבמרכז תימן.

הוא מוזכר במסמך מיום ראשון ד' בניסן בקמ"ה לשטרות (תקצ"ד- 1834). במסמך, שאלה ששואל ר' יחיא בן יוסף חמדי מהישוב בית עד'אקה הסמוכה, ממערב לצנעא, את חברי בית דין צנעא, לגבי מינוי רב בקהילה. המינוי של מרי יהודה כהן, שנשלח ע"י חברי בי"ד לא צלח, והקהילה נותרה ללא רב. בראשית שבט תקצ"ד נעשה הסכם בין הקהילה לבין מרי שלמה נהארי, שתמורת מגוריו בישוב ושחיטתו, יקבל שכר של "ששה גרוש" בשנה. גם נסיון זה לא צלח, והוא חזר לישובו בבני עואם, כיון שלא מצא חן בעיניו, וכן משום שמשפחתו סירבה לעזוב את מקום מגוריהם.