All

נגאר, עודד בן אברהם הלוי

ר' עודד-עואץ בן אברהם הלוי נגאר השלים את העתקת פירוש רש"י לתורה בעיר עזאן בשנת תי"ח (1658).

החיבור גופו נכתב בישוב ענבר סעד, ע"י ר' זכריה בן אביגד טוילי בשנת תי"ח (1658), ומכונה צפחת השמן. בכה"י קמ"א דפים.

בשער כה"י: "צפחת השמן... והוא פירוש רש"י וביאור רש"י (דבק טוב לר' שמעון אושנבורג) עם בעל הטורים הנקרא מחנה אלהים". ;ר' עודד השלים את העתקת פירוש רש"י בדפים 185- 186, ושם כתוב:

"וכתבתי... על שם... עודד בן אברהם... הידוע אלנגאר הלוי... י"ג... סיון במאתא עזאן".

נגאר, צאלח-צדוק בן מנצור*

מרי צאלח-צדוק בן מנצור נגאר נולד בעיר אלקפלה שבמחוז סואדיה, שליד העיר רדאע, בשנת תר"ס (1900). למד תורה אצל אביו, מרי מנצור, ואצל אחיו הגדול, מרי עואץ.

נבחר לדיין קודם לשנת תרפ"א (1921), שכן משנה זו ואילך מצאנו את חתימתו וחתימת אחיו, הדיין מרי עואץ, על הסמכת שוחטים, רבנים ודיינים.

בשנת תרפ"א (1921) הוא חתום עם אחיו על שטר פשרה בעיר ביחאן לעואץ בן סלימאן צפר. בשנת תר"צ (1930) הוא הסמיך לרבנות ודיינות את מרי מחפוץ בן מרי יעקב נגאר, והוא חתום על כתב הסמכה לשחיטה לר' צאלח בן שלום אקצ'ע.

נגאר-רדאעי, שמעון

מרי שמעון נגאר-רדאעי נולד בעיר רדאע בתחילת המאה העשרים כנראה. שם משפחתו המקורי הוא נגאר, ואילו שם המשפחה הנוסף ע"ש מקומו.

נדאף, אברהם

מרי אברהם נדאף היה אחד משני המנהיגים של יהודי העיר ד'מאר באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מדברי ר' יעקב ספיר שהיה בתימן בשנת תרי"ט (1859), וכתב, כי בעיר היו כשלוש מאות בתי אב, שני בתי כנסת ושני מנהיגי העיר היו מרי אברהם קאפח ומרי אברהם נדאף.

נדאף, אברהם

מרי אברהם נדאף היה רב הקהילה היהודית בעיר שיבאם שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע מדברי שליח העלייה יבניאלי, שביקר בתימן בשנת תרע"א (1911).

בפרקי יומניו הוא כתב, כי בישוב שיבאם היה מרי אברהם נאדוך, וכוונתו, כנראה לנדאף, שהתפטר. הוא כותב עוד "וגם שם אין סדרים", כנראה לסדרי קהל.

נדאף, אברהם בן חיים*

מרי אברהם בן חיים נדאף נולד בקרית אלקאבל שליד צנעא בחודש סיון תרכ"ו (1866). למד תורה אצל סבו מרי יחיא בדיחי, ראש הישיבה הכללית בצנעא, ואצל מרי חיים קורח. כבר בצעירותו ניכרה חכמתו וחריפותו, ובגיל י"ד שנים עמד בראש קבוצת תלמידים שעסקו בלימוד ש"ס ופוסקים, והחל בכתיבת תשובות וחידושים בהלכה.

נדאף, דוד בן שלמה

ר' דוד בן שלמה נדאף העתיק את משנה תורה לרמב"ם בישוב אלצפא בשנת שנ"ב (1592). בידינו שלושת הספרים הראשונים: מדע, אהבה וזמנים. חסר מעט מהקדמת הרמב"ם, עם תיקונים מעטים והערות אחדות בשוליים. השלמת הכתיבה הייתה ביום שני, כ' בשבט שנה זו. 2בקולופון כתוב:

נדאף, חיים בן שלום

מרי חיים בן שלום נדאף היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

מצאתי את חתימתו על שתי החלטות של חכמי הישיבה. בשנת תרמ"ו (1886) הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בצנעא לחיזוק הדת והמצב הרוחני. הוא חתום לאחר קבוצת החכמים הראשונה: מרי שלמה צאלח, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעדיה משרקי, מרי שלום שמן ומרי יחיא בן שלמה קאפח.

נדאף, חיים בן שלמה*

מרי חיים בן שלמה נדאף נולד, כנראה, בצנעא בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא היה מוסמך מטעם בי"ד צנעא להשגיח על השחיטה והשוחטים, ללמד, לבחון ולהסמיך שוחטים ביישובי תימן השונים. פעילותו הייתה דומה לפעילות מרי יחיא נחום, אלא שהוא היה פחות מפורסם ממרי יחיא נחום. הוא הגיע לעיר חג'בה שבדרום תימן, ושם מצאתי, כי הסמיך לשחיטה את ר' עוד'ה-עודד בן שלמה אלקעוד מחג'בה ביום שני, י"ב בטבת שנת ברנ"א לשטרות (ת"ש - 1940).

Pages

Subscribe to All