All

מרי צאלח-צדוק בן מנצור נגאר נולד בעיר אלקפלה שבמחוז סואדיה, שליד העיר רדאע, בשנת תר"ס (1900). למד תורה אצל אביו, מרי מנצור, ואצל אחיו הגדול, מרי עואץ.

נבחר לדיין קודם לשנת תרפ"א (1921), שכן משנה זו ואילך מצאנו את חתימתו וחתימת אחיו, הדיין מרי עואץ, על הסמכת שוחטים, רבנים ודיינים.

בשנת תרפ"א (1921) הוא חתום עם אחיו על שטר פשרה בעיר ביחאן לעואץ בן סלימאן צפר. בשנת תר"צ (1930) הוא הסמיך לרבנות ודיינות את מרי מחפוץ בן מרי יעקב נגאר, והוא חתום על כתב הסמכה לשחיטה לר' צאלח בן שלום אקצ'ע.

מרי אברהם נדאף היה אחד משני המנהיגים של יהודי העיר ד'מאר באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מדברי ר' יעקב ספיר שהיה בתימן בשנת תרי"ט (1859), וכתב, כי בעיר היו כשלוש מאות בתי אב, שני בתי כנסת ושני מנהיגי העיר היו מרי אברהם קאפח ומרי אברהם נדאף.

מרי אברהם בן חיים נדאף נולד בקרית אלקאבל שליד צנעא בחודש סיון תרכ"ו (1866). למד תורה אצל סבו מרי יחיא בדיחי, ראש הישיבה הכללית בצנעא, ואצל מרי חיים קורח. כבר בצעירותו ניכרה חכמתו וחריפותו, ובגיל י"ד שנים עמד בראש קבוצת תלמידים שעסקו בלימוד ש"ס ופוסקים, והחל בכתיבת תשובות וחידושים בהלכה.

מרי חיים בן שלום נדאף היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

מצאתי את חתימתו על שתי החלטות של חכמי הישיבה. בשנת תרמ"ו (1886) הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בצנעא לחיזוק הדת והמצב הרוחני. הוא חתום לאחר קבוצת החכמים הראשונה: מרי שלמה צאלח, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעדיה משרקי, מרי שלום שמן ומרי יחיא בן שלמה קאפח.