All

נוני, שמעון בן שלמה

מרי שמעון בן שלמה נוני היה חכם ומנהיג במחצית הראשונה של המאה העשרים בצנעא ובעיר שיבאם. הוא היה ידוע כאיש מומחה לשפה הערבית, הכותב בקשות לשלטון המוסלמי לתושבים אשר לא ידעו כיצד ואיך לפנות למלך.

הוא חתום על שטרות ופסקי דין החל משנת תרפ"ט (1929) ועד לשנת תש"ט (1949). לדעת עמרם עוזרי הוא לא היה חכם.

בשנת תרפ"ט (1929) הוא חתום על שני מסמכים לאחר מרי יחיא בן משה יצחק הלוי, הרב הראשי, על שכירות בית לאברהם בן הבה שרעבי, וכן על קבלת תיבה לחיים בן יחיא בדיחי.

נחום, דוד

מרי דוד נחום כתב שיר "דודי שלח נא גואלינו". לא ידוע זמנו ומקומו.

בידינו נותר שיר אחד, ולא ידוע אם כתב שירים או חיבורים נוספים. סימן השיר "דאוד נחום יצ"ו". תוכן השיר תפילה לקיבוץ גלויות, תיאור רגלים ובקשת רחמים לפדיון העם. השיר נמצא באחד מכתבי היד של הדיואן.

נחום, יוסף בן מרי יחיא הלוי*

מרי יוסף בן מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה במרכז תימן, בשנת תר"ס (1900) בערך.

למד תורה אצל אביו מרי יחיא נחום, השליח המפורסם ביותר של בי"ד צנעא להסמיך ולפקח על השוחטים ברחבי תימן. אחיו הוא מרי סעדיה ששימש רב שכונת טירת שלום בנס ציונה.

ניחן בבקיאות וחריפות גדולה בכל תחומי הספרות התורנית, יפה תואר ויפה מראה, בעל קול ערב, והיה חזן קבוע ומשורר בסעודות מצווה ובאירועים שונים. הוא נחשב לאחד מגדולי בעלי השירה והתפילה בתימן. היה בן גילו וידידו מנוער של מרי ישראל עוזרי, רבה של בית עד'אקה הסמוכה. היה נוהג לעלות לצנעא ללמוד בבית המדרש עם הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

נחום, יחיא הלוי

מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה במרכז תימן בשנת תרל"ב (1872) או בשנת תר"מ (1880). למד תורה והוסמך להוראה אצל מרי עואץ מידעי. במקצועו היה סוחר בדים, והיה מגיע לישובים רבים, ובעיקר אהב להגיע לצנעא, שם היה לומד תורה עם חכמי העיר. בזכות גדלותו בתורה ומומחיותו בשחיטה, בבדיקה ובניקור הבשר מינהו הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי להיות שליחו בכל רחבי תימן, לבדוק שוחטים, להדריכם, לפקח ולהסמיך, ואף לעסוק בכל התחומים הרוחניים. מילא את תפקידו באמונה ובחריצות, וזכה להערכה רבה הן מצד בי"ד צנעא והן מצד חכמי הישובים השונים. צילום של ההרשאה לשחיטה שנתן למרי דוד בן אברהם מלאכי, ראה שם בערך.

נחום, יחיא שלום*

מרי יחיא שלום נחום היה דיין בעיר דמת במחצית הראשונה של המאה העשרים. להערכתי, נולד בעיר דמת שבדרום תימן בסוף המאה הי"ט.

מצאתי את חתימתו על שני שטרות פסקי דין בעיר דמת בשנת תרפ"א (1921). הוא חתום על שטר צוואה מיום שישי, י"ב בשבט תרפ"א, לאחר חתימת מרי שלום מת'נא הלוי - ראב"ד ומרי סעדיה יוסף חסן. במסמך שני הוא חתום על מסמך לחכמי טבריה בעניין צעיר תימני שעלה לא"י ושהה מספר שנים, וביקש את סיוע חכמי טבריה להעלאת אשתו ובניו, שסירבה לעלות, בטענה שהוא הזניח אותם.

עלה לארץ בעלייה הגדולה, ונפטר בט"ז בכסלו תשכ"א (1960).

נחום, סעדיה

מרי סעדיה נחום היה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. הוא מופיע ברשימת חמשת הדיינים בצנעא שלא ידועים עליהם פרטים כלל, ואף לא ידוע מתי בדיוק שימשו דיינים בצנעא.

ידוע רק, כי שימשו דיינים סמוך לאמצע המאה הי"ח. הדיינים הם: מרי סעדיה קהא, מרי אברהם טהירי, מרי סעדיה נחום, מרי דוד קאהרי ומרי סעדיה תנעמי. להערכתי, היו דיינים זמניים או מחליפים בטווח השנים החל משנת תצ"ה (1735) ועד לשנת תק"ז (1747).

נחום, סעדיה בן מרי יחיא

מרי סעדיה בן מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה במרכז תימן בשנת תרס"ד (1904) בערך. הוא בנו של מרי יחיא נחום, שליח בי"ד המפורסם, ואחיו של מרי יוסף נחום, אף הוא שליח בי"ד. למד תורה אצל אביו. היה תלמיד חכמים, משורר ובעל תפילה.

עלה לארץ עם אחיו בשנת תש"ג (1943), לאחר שאביהם עלה בשנת תרצ"ו (1936) בעקבות הסכנה בה נמצא עקב פעילותו להצלת יתומים.

התיישב בנס ציונה, ושימש רב שכונת טירת שלום. נפטר בנס ציונה בשנת תשל"ד (1974) בערך.

נחום בן עודד

מרי יוסף בן עודד חתום על הרשאה לשחיטה לר' יוסף בן צאלח, במקום "קנס לכניסת צנעא", אולי הכוונה לצנעא. לא ידוע זמנו, אך ברור שהיה דיין או רב קהילה או מוסמך לבחון ולהסמיך שוחטים.

ניין, פלוני בן זכריה

ר' פלוני בן זכריה ניין כתב חיבור העוסק בטעמים לתורה במאה הי"ט כנראה. לא ידוע שמו הפרטי ומקומו.

החיבור נקרא "לקח טוב", ועוסק בטעמים לתורה, ספר אופייני ביותר לחכמי תימן במאה הי"ט והעשרים. בגוף הספר מצוי שטר כתובה משנת תרנ"ט (1899), ואולי אף החיבור נכתב סביב שנה זו. כה"י לא פורסם.

מקורותיו פרשנים ובעיקר מקובלים: אלשיך, חן טוב, כלי יקר, שפתי כהן, נחל קדומים, חמדת ימים, מגלה עמוקות, שני לוחות הברית ועוד. מזכיר גם את שני רבותיו, מרי חיים יוסף שעתאל ומרי יחיא עמר.

בשער הספר כתוב:

נסים, חיים

מרי נסים חיים היה דיין בישוב אפייש שבמחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט.

Pages

Subscribe to All