All

נגאר, לוי בן יחיא הלוי

ר' לוי בן יחיא נגאר העתיק ספרים בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא התפלל בבית הכנסת צאלח בצנעא.

ידוע לי על שלושה כתבי יד לפחות שהעתיק: סידור עץ חיים בשנת תרל"ח (1878), תאג' לפני חודש אדר תרל"ט (1879) וספר הפטריות אשר העתיק בצנעא בשנת תרמ"ז (1887). מכתב יד של ספר ההפטריות נותר בידינו רק דף הקולופון.

נגאר, לוי בן משה לוי

מרי לוי בן משה הלוי נגאר היה מחכמי צנעא במאה הי"ט. נולד, כנראה, בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא ידוע כאחד התומכים והמעתיקים הנלהבים לחיבורי מהרי"ץ. סביר מאוד, כי התפלל ולמד תורה בבית הכנסת מהרי"ץ בצנעא. הוא העתיק וכתב הגהות לסידור עץ חיים שערך מהרי"ץ, העתיק את קונטרס חלק הדקדוק בענייני מסורה לתנ"ך שחיבר מהרי"ץ, ואף רשם את מנהגי בית הכנסת בנושא המסורה, ונחשב לאחד מגדולי חכמי המסורה בצנעא בזמנו.

נגאר, מחפוץ בן יעקב*

מרי מחפוץ בן מרי יעקב נגאר נולד בעיר קפלה שבמחוז סוואדיה בשנת תרס"ט (1909), לאביו מרי יעקב רב הקהילה.

למד תורה אצל רבני המשפחה, והוסמך לרבנות ולדיינות ביום שישי, ז' באדר שנת אבר"ם (ברמ"א לשטרות, תר"צ - 1930), ע"י מרי עואץ נגאר. הוסמך שוב ע"י מרי צאלח בן מנצור נגאר, שניהם מהישוב קפלה. יחד עם אביו, עברה כל המשפחה לגור בעיר רדאע מסיבות שונות.

הוא התכתב בשאלות ותשובות עם מרי יחיא נחום, שליח בי"ד צנעא. חלק מהשו"ת משנת תרצ"ב (1932) פורסמו ע"י שלמה עמיהוד בספרו "פעולות צדיק".

נגאר, משה בן שלמה

ר' משה בן שלמה נגאר העתיק את ספר הכוונות לר"ח ויטאל ואת הספר צרור החיים במאה הי"ח עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו.

בכה"י רי"ב דפים: ספר הכוונות לר"ח ויטאל בדפים 1-164ב', וספר צרור החיים בדפים 164ב'-212ב'.

בקולופון דף 98א' כתוב:

"הכותב משה בן שלמה אלנגאר".

בראש כה"י רשימות בעלים.

נגאר, סעדיה

סעדיה נגאר היה נשיא הקהילה היהודית בישוב אריסה, שבמחוז חוביש בדרום תימן, בתחילת המאה העשרים. שליח העלייה יבניאלי ביקר בתימן בשנת תרע"א (1911) וכותב, כי היה בן ארבעים שנה בשנה זו, וא"כ, נולד בשנת תרל"א (1871) בערך. נמוך וצנום ועשיר גדול במיוחד. היו לו שדות רבים, שלהערכתו, היו דרושים חמישה עשר יום לצורך חרישה ראשונה. מצבו הדתי לא היה טוב, והוא כותב, כי לא היה מתפלל, אך כשהגיע לבית הכנסת היה עונה אמן בקול. העובדה שיבניאלי מציין זאת משמע, שהוא היה יוצא דופן בזה שלא הקפיד על קיום המצוות. מתוך מקורות רבים ידוע לנו, כי כמעט תמיד מנהיגי הקהילה הקפידו על שמירת המצוות ורובם היו תלמידי חכמים.

נגאר, סעדיה בן משה

ר' סעדיה בן משה נגאר העתיק את הספר לוית חן למרי דוד בן אברהם נגאר בשנת תרכ"ה (1865). כיוון שמרי דוד נגאר חי בעיר טוילה שבמרכז תימן, ישנה הסתברות שאף הוא חי בעיר טוילה או באחד הישובים הסמוכים במרכז תימן.

החיבור נותר בידינו רק מהעתקה זו.

נגאר, סעדיה בן שלום

ר' סעדיה בן שלום נגאר העתיק קובץ חיבורים בשנת תקפ"ג (1823) כנראה. לא ידוע מקומו.

בכה"י קמ"ב דפים, ובהם: הלכות שחיטה - זכרון לבני ישראל, זבחי צדק, לוחות שנים (תקפ"ג-תרס"ה - 1823- 1905), כולל "פירוש סוד התקופות לר' ישכר המשער", דרושים ונושאי הלכה שונים. בתחילת כה"י הספר בת מלך לר' שמעון אבאיוב ועוד.

את זמן הכתיבה קבעתי על סמך לוחות השנים, וברור, כי חלק מכתב היד מאוחר יותר. בחלקו רשימות פרטיות מהשנים תר"ע-תרע"ט (1910-1919).

בדף 47ב' כתוב ע"י אחד המעתיקים:

"סעדיה בן שלום אלנגאר", ואולי הוא מזכיר הקהילה התימנית ביפו (ע"ע הבא).

נגאר, סעדיה בן שלום הלוי

מרי סעדיה בן שלום נגאר נולד באמצע המאה הי"ט בתימן. לא ידוע היכן נולד ומהי שנת לידתו.

עלה לארץ והתיישב ביפו במאה הי"ט-כ'. אולי הוא מרי סעדיה הלוי שהתיישב ביפו בשנת תרמ"ח (1888), והיה מורה בתלמוד תורה "תורה אור", ואשר כתב איגרת ליהודי תימן בשנת תרנ"ט (1899) כדי לזרז את העלייה. ידוע כי יהודים מעולי תימן היו ביפו כבר בשנת תקצ"ט (1839), ולקראת סוף המאה הי"ט זרם העולים מתימן ליפו גבר.

ידוע כי היה תלמיד חכמים, מורה וסופר, ושימש מזכיר הקהילה התימנית ביפו. הוא כתב קונטרס, בו הוא מתאר את. הסבל של הישוב היהודי ביפו במלחמת העולם הראשונה וגירושו מיפו. הקונטרס בידיים פרטיות.

נגאר, עואץ בן יחיא

מרי עואץ בן יחיא נגאר נולד במחצית השניה של המאה הי"ט בעיר סואדיה, כנראה, שבדרום מזרח תימן, ליד העיר רדאע.

אין להתבלבל עם הערים סוד הסמוכה לעמראן מצפון לצנעא, והישוב סודה צפונה יותר מהעיר עמראן. הוא ידוע מתוך חיבור שחיבר, וכן העתיק ספר ההפטריות בשנת ת"ש (1940).

הספר הראשון שחיבר נקרא "מאור העין", העוסק במגוון נושאים המשמשים רב קהילה, ויתכן כי שימש מרי הקהילה.

בכה"י רל"ד עמודים, עפ"י סדר זה:

א) הלכות שחיטה בעברית בצורת שו"ת, דיני בדיקת הריאה, פירוש לה' שחיטה לרמב"ם, ליקוטי הלכות שחיטה, ליקוטים לתורה עפ"י הקבלה (בראשית-חיי שרה) ועוד.

נגאר, עואץ בן מנצור

מרי עואץ בן מנצור נגאר נולד בישוב קפלה שבמחוז סואדיה, ליד העיר רדאע, במחצית השנייה של המאה הי"ט. למד תורה אצל חכמי העיר, והוסמך לדיינות בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. אחיו, מרי צאלח, היה דיין וראב"ד בישוב (ע"ע). הוא הסמיך רבנים, שוחטים ודיינים.

הוא חתום עם אחיו על מסמך בישוב ביחאן בשנת תרפ"א (1921), בנושא שטר פשרה לעואץ בן סלימאן צפר. בשנת תר"ץ (1930) הוא הסמיך לרבנות ולדיינות את מרי מחפוץ' בן מרי יעקב נגאר, אחיו, מרי צאלח, חתום אף הוא על כתב ההסמכה. בשנה זו הם חותמים ומסמיכים את מרי צאלח בן שלום אקצ'ע לשחיטה.

Pages

Subscribe to All