All

נבאת, עודד בן שלום

ר' עודד בן שלום נבאת היה, כנראה, מנהיג ואולי דיין, באמצע המאה הי"ט, כנראה, בעיר אנס או באזור.

הוא ידוע לי מתוך שטר הנמצא בתוך כתב יד. השטר מהתאריך יום שלישי, כ"ח בשבט שנת בקנ"ז לשטרות (תר"ט - 1849). הוא חתום ראשון ואחריו ר' סעדיה שלום עזאני. על שטרות היו חותמים בתימן הדיינים או מנהיגי הקהילות. בשטר מוזכרים חמאמה בת סעיד ערקבי ונסים בן צאלח נקאש.

מקומו, כנראה, באנס או באזור שמדרום לצנעא, בהסתמך על העובדה, כי משפחת עזאני ידועה לנו מאזור זה.

נגאר, דוד בן אברהם

מרי דוד בן אברהם נגאר היה חכם בעיר טוילה שבמרכז תימן, במחצית הראשונה של המאה הי"ט. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ח או בתחילת המאה הי"ט.

הוא ידוע לנו מתוך שלושה חיבורים שכתב העוסקים בטעמים לתורה:

א) @44מעט צרי@55 - טעמים לתורה וחמש מגילות עפ"י הפרד"ס. בספר עולת שלמה מובאים רעיונות מספר זה. במקומות רבים הוא מפרש עפ"י הקבלה את שיריו של ר"ש שבזי.

נגאר, דוד יעקב

מרי דוד בן יעקב נגאר נולד במאה הי"ט במחוז חוגריה. התפרנס ממקצועו אורג אומן. היה מורם של חלק מחכמי הישובים חרף אלהיגה ובני עבאס שבמחוז. משפחתו מהישוב מחמאר שבסביבות מאויה. רעייתו מן הנישואין השניים היא חוסן בת סלימאן סאלם אלשמירי מהישוב שמיר שבשרעב.

נפטר, כנראה, במחוז חוגריה במחצית הראשונה של המאה העשרים.

נגאר, חיים הלוי

מרי חיים הלוי נגאר היה רב הקהילה היהודית של הישוב אלשרף והסביבה מדרום לצנעא, כנראה, במאה הי"ט. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא כתב חיבור בשם @44"שנות חיים"@55, העוסק בעיבור שנים עד סוף האלף השישי ובקיצור הלכות שחיטה ושבעים טרפיות.

הוא נזכר בשו"ת זכרוני איש למרי אברהם נדאף בעניין הדלקת גפרור ביום טוב.

נפטר, כנראה, במחצית הראשונה של המאה העשרים.

נגאר, חיים בן יצחק

מרי חיים בן יצחק נגאר היה מחכמי תימן במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

הוא ידוע מתוך חיבור שכתב על הלכות שחיטה לרמב"ם עד פרק שמיני. בכה"י צ"ב דפים. הפירוש מלוקט מהתלמוד ומחיבורי ראשונים ואחרונים. הוא מזכיר חכמי תימן כמו מרי נתנאל, מרי יחיא אלצ'אהרי, ומרי דוד הכהן. הוא לא מזכיר חיבורים שנכתבו בתימן בנושא שחיטה סמוך לזמנו. מזכיר שני חיבורים שלא ידועים לנו: שמן כתית וחזקת היד.

אולי הוא מרי חיים נגאר, רב הקהילה אלשרף (ע"ע קודם).

נגאר, יעקב עואץ הלוי,

מרי יעקב הלוי נגאר נולד, כנראה, במחוז סוואדיה במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא שימש רב הקהילה של הישוב קפלה שבמחוז סוודאיה בתחילת המאה העשרים. מסיבות שונות עברה המשפחה לגור בעיר רדאע, עיר המחוז הגדולה ביותר באזור.

בנו, ר' מחפוץ', קיבל הרשאה בעיר רדאע בשנת תר"צ (1930), ממרי עואץ בן מרי מנצור, ובהסמכה הוא כותב: "בסייעתא דשמיא... אתא לקדמנא בר יאי וזיותן... מחפוץ בן כבוד הגאון יעקב עואץ נגאר יש"ל". משמע, שבשנה זו היה מרי יעקב בחיים.

נגאר, יצחק בן יהודה הלוי

ר' יצחק בן יהודה הלוי נגאר העתיק את ספר היראה בתחילת המאה הי"ט, לא ידוע מקומו.

ספר היראה הוא ליקוטי מאמרים בנושא יראת שמים, אשר ליקט ר' זכריה בן סעדיה מספרים רבים ובעיקר מספרו של רבינו יונה - ספר היראה. סיים את ההעתקה ביום שישי, כ"ט בסיון שנת תקע"ה (1815).

בקולופון כתוב:

"נשלם ספר היראה בעזרת האל הנכבד והנורא, נשלם יום שישי כ"ט לחודש סיון שנת בקכ"ו לשטרות (תקע"ה - 1815) בעזרת שוכן ערבות. כתיבת ידי אני הצעיר יצחק בן יהודה שם טוב הלוי המכונה אלנגאר".

נגאר, ישועה בן דוד

ר' ישועה בן דוד נגאר השלים את העתקת התורה ביום שני, ר"ח אדר שני אתתק"פ לשטרות (תכ"ט - 1669) בישוב צפא שליד ואדי סר. העיר סר ממוקמת בצפון מזרח צנעא.

חשיבות כתב היד היא לא רק בהעתקה, אלא גם בזכות העובדה, שלאחר הקולופון כתב את הכרוניקה של גזירת העטרות - הקשור למאורעות של השבתאות בתימן בשנת תכ"ז (1667).

Pages

Subscribe to All