All

משומר בן שמן

מרי משומר בן שמן היה מחכמי העיר עדן במאה הי"ט- כ'. הוא מוזכר בקובץ שאלות ותשובות שהיו בין חכמי העיר רדאע, עדן וצנעא אשר פרסם י"ל נחום. השאלה עוסקת בנושא, האם מותר לאדם אחד לעלות פעמיים או שלוש בספר תורה אחד. בפתיחה לשאלה כתוב "ועוד נשאלה שאלה לעיר עדן אל מעלת החכם משומר בן שמן נר"ו". לשאלה זו ענו גדולי חכמי צנעא והרבנים הראשיים מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יחיא בן שלמה קאפח, מרי אהרן בן שלום כהן ומרי שלום בן מרי יחיא יצחק.

משורר-שאער, ישעיה בן שלום*

מרי ישעיה משורר- שאער נולד בשנת תרע"ח (1918) במחוז איב שבדרום תימן, להוריו ר' שלום ושולמית. התייתם מאביו בגיל שש שנים.

בשנת תרצ"ז (1937) בגיל י"ז שנים יצא בדרכו לארץ יתום ובודד. בהגיעו לעיר עדן הכירו חכמי העיר בכשרונו הגדול, ושכנעו אותו להישאר בעדן ולשמש רב, למרות היותו צעיר לימים. תשוקתו לארץ ישראל גברה, ולאחר שהות של כשנה בעדן עלה לארץ יחידי, והגיע לדודו בחדרה. רב העיר חדרה, הרב יוסף דב כהן, הכיר בכשרונותיו והפנה אותו לישיבת מרכז הרב בירושלים. שם עשה חיל והוסמך לרבנות ולדיינות ע"י הגאונים, הרב יעקב חרל"פ, הרב שמשון אהרן פולנסקי וראב"ד הגר"א ראם זצ"ל.

משטואני, רצון בן דוד

ר' רצון בן דוד אלמשאטואני העתיק את ספר ההפטריות בישוב חצן אלצ'ביית במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה. יתכן, ומדובר בישוב חצן אלצ'בתין שבמחוז כ'ולאן במרכז תימן.

בכה"י קי"ב דפים, חסר מעט בסופו, פסוק מקרא פסוק תרגום יונתן ב"ע. חלק מהמקראות מנוקד וחלק לא מנוקד.

בקולופון בראש כה"י כתוב:

"הכותב... רצון בלא"א... דוד בן יצחק... אלמכונה אלמשאטואני... בעיר אלחצן אלצ'בייתי".

משנוי, דוד בן יחיא

ר' דוד בן יחיא משנוי העתיק או מימן את העתקת קונטרס זבחי אלהים בנושא שחיטה, שחיבר ראב"ד והרב הראשי לצנעא מרי יוסף קארה. הוא העתיק את הקונטרס בחודש אדר של שנת תרצ"ה (1935). לא ידוע מקומו.

בכה"י נ"ד דפים.

בפתיחה לקונטרס דף 1א' כתוב:

"בשם רחמן אתחיל לכתוב זבחי אלהים בעזרת שוכן מרומים שנת ברמ"ו (לשטרות, תרצ"ה - 1935) חודש אדר סדר כי תשא. ונכתב על שם הטוב הדומה לעץ רטוב... ה"ה מ' דאוד יחיא סלימן אלמשנוי אלמכונה אלמצ' יש"ל".

בקולופון דף נא, א' הוא רשום כמעתיק, ולא כמזמין ומממן את העתקת כתב היד.

משנוי, שלמה

מרי שלמה משנוי היה מפייטני תימן קודם למאה הי"ט, חי כנראה במרכז תימן. הוא מוזכר בחיבור מרי דוד אלג'מל-גמליאל, אשר חי בצנעא באמצע המאה הי"ט.

הוא כותב:

"והללויה אפתחה בשיר לקוני וכו'. הלל הגדול חיבור מהר"ר שלמה אלמשנוי זצ"ל, והכינוי ר"ל מן אלמשאנייה, מיוסד על סדר אלפא ביתא, וכלול בו תחנה ומוסר השכל, רם על כל רמים, רם בגימטריא ברוך הוא".

משמע מקטע זה, כי מרי שלמה משנוי היה פייטן, ולא היה בין החיים בזמן שמרי דוד גמליאל העתיק את פיוטיו בשנים תקפ"ד-תרל"ז (1824-1877). ניתן להסיק עוד, כי שם משפחתו משנוי על שם המקום בו גר אלמשאנייה.

משרס, שלום הלוי

מרי שלום הלוי משרס היה רב הקהילה וראב"ד של קהילת עותמה אלזילה שבמחוז אנס בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

הישוב היה מדרום לצנעא, ממערב לערים מעבר וד'מאר. בישוב חיו כשלושים-ארבעים משפחות של יהודים, והתפרנסו ברובם מרצענות. להם היה בית כנסת אחד. השחיטה בקהילה הייתה מסורה לאב"ד. הוא שימש בדיינות עם מרי עואץ עוקבי ומרי יחיא מקהילת אלג'ב הסמוכה. בנושאים מורכבים יותר היו פונים לבי"ד של העיר ד'מאר.

משרקי, אהרן שלמה

ר' אהרן בן שלמה משרקי היה ממנהיגי יהודי צנעא בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על אגרת בשנת תרנ"ח (1898) העוסקת בבקשת סיוע עקב הבצורת הקשה שהייתה בתימן, מחסור של שבע שנים בירידת גשמים והמצב הכלכלי שנקלעו אליו תושבי צנעא. האגרת מופנית לגביר בעדן, ר' בנין מנחם משה. על האגרת חתומים ט"ו חכמים ומנהיגים מצנעא, וביניהם מרי יחיא בן אברהם כסאר, מרי שלום שמן - סגן ראש הישיבה, מרי יחיא קאפח - חכם באשי ועוד.

משרקי, דוד בן דוד

מרי דוד בן דוד משרקי נולד בשנת תר"ע (1910). הוא מצאצאי מרי דוד משרקי מחבר הפירוש שתילי זתים לשו"ע. עסק רבות בלימוד תורה לתינוקות שב"ר ולמבוגרים. הוסמך לשחיטה. היה עניו גדול והתפלל בבית הכנסת העליונה במנאכ'ה. אופיו היה נוח מאוד והתרחק מויכוחים וממחלוקות, וכשהתעוררה המחלוקת על היחס לקבלה בעיר מנאכ'ה בעקבות המחלוקת בצנעא, לא התערב במחלוקת וניסה לפשר בין הצדדים.

עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בבני ברק. ביתו היה פתוח, ורבים היו באים לביתו לשאול על מסורות תימן.

נפטר בבני ברק בשנת תש"מ (1980).

Pages

Subscribe to All