All

מרי משה בן אהרן היה חכם באחד היישובים שבדרום תימן במאה הי"ט. הוא חיבר ספר העוסק בטעמים לתורה ובהלכה לשימוש עצמי. בחיבור לא מצוין זמן ומקום הכתיבה, ועפ"י הערכה חי בדרום תימן במאה הי"ט.

בכה"י פ"ח דפים, ועוסק בטעמים למקרא, למדרש, בהלכה ובקבלה. כה"י נמצא בקנדה וסרט הצילום אינו בארץ, ולכן אין בידי להוסיף פרטים.

מרי משה בן בנין נולד, כנראה, בעדן במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא היה דיין וראב"ד במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא חתום על פסקי דין של העיר עדן בנוגע לטענותיו של עואץ בעניין הירושה, שהעסיק עשרות שנים את בתי הדין בעדן ובצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

בפסק דין מיום רביעי, ג' בתשרי תקע"ג (1812) הוא חתום שלישי, לאחר חתימות מרי יעקב בן אהרן ומרי אברהם בן יעקב. זהו הדיון הראשון בנושא. בהמשך, הדיון הועבר גם לבי"ד צנעא, ומרי משה בן בנין חתום ראשון על פסק דין בנושא זה בשנת תקצ"ד (1834), ואחריו חתומים מרי ישועה בן שמואל ומרי משה. משמע, שבשנה זו היה ראב"ד ורב ראשי בעדן.

ר' משה בן דניאל היה "שר וטפסר", ואולי הכוונה לנגיד בעדן בתחילת המאה הי"ג. הוא ידוע לי מתוך כתב יד, אשר נכתב בעדן באמצע חודש טבת בשנת ד'תתקפ"ג (1223).

כה"י הוא משנה מסכת נזיקין עם פירוש המשניות לרמב"ם, שהעתיק ר' סעדיה בן יחיא בן חלפון עדני, במימון ובהזמנת ר' משה בר' דניאל. בכה"י ר"ט דפים, ובהם מסכתות ב"ק, ב"מ וב"ב, בלי הערות בשוליים.

בקולופון דף 97ב' כתוב:

ר' משה בן יוסף העתיק את סידור עץ חיים שערך מהרי"ץ בתחילת המאה הי"ט. לא ידוע מקומו, ולהערכתי, חי במרכז תימן ואולי בצנעא.

בכה"י שני חלקים: ר"ג דפים וק"ל דפים. הסידור מתחיל מארבעה צומות, ט"ב וכל החגים. כנראה, שלא העתיק את החלק הראשון עם תפילות החול והשבת. נכתב במימון ר' שלום בן אברהם חמדי. הסידור נכתב והושלם בחודש אלול תקפ"ה (1825), אך הסופר המשיך להשלימו, ובאחד הקטעים ביו"כ כתב "כ"א בסיון... בקל"ז (לשטרות, תקפ"ו - 1826)".

בקולופון כתוב:

"ונכתב ל... סאלם בן אברהים אלחמדי... ונשלם בחודש (אלול) שנת @44בקול@55 לשטרות (תקפ"ה - 1825) והכותב... משה בן... יוסף".