All

מרי משה בן משה בן עודד נולד בעדן במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא היה דיין שלישי בבי"ד של העיר עדן במחצית השנייה של המאה הי"ט עם ראב"ד מרי מנחם בנין ומרי שמואל נסים דיין.

הוא התפרסם בזכות כושר הזכרון העצום שלו. ר' שמואל עדני, שהיה תלמידו, כותב עליו בספרו נחלת יוסף: "רבים ישתוממו על כוח הזכרון שלו אשר לא יאומן כי יסופר".

ר' משה בן עמרם בן נצר העתיק את התורה וההפטריות בשנת קס"ט (1409) בישוב קאימת אבן חביש, כנראה. יתכן שזהו כינויו של הסופר ולא מקומו. ישוב בשם אלקאימה היה במחוז דמת שבדרום תימן.

בכה"י תי"א דפים, עם מסורה קטנה וגדולה, ניקוד, טעמים, כולל גם מחברת התיגאן וציורים ועיטורים.

בקולופון כתוב׃

"משה בן עמרם אבן נצר רי"ת הידוע מן קאימת אבן חביש".

מרי יוסף משולם נולד בחודש שבט תרנ"ח (1898) בכפר רועאש שבמחוז שרעב. הוריו, ר' משולם יחיא ואמו ג'זאל בת שלום שרעב. למד תורה אצל אביו ודודו-אחי אמו, ואצל רב הכפר מרי יעיש שרעבי.

באביב שנת תרע"ב (1912) עלה לארץ עם כל משפחתו וחלק מיהודי הכפר, עקב הגעגועים הרבים לא"י, בעידוד שליח העלייה יבניאלי. השיירה הייתה גדולה וכללה זקנים, ילדים וחולים. מעדן הפליגו באנית קיטור איטלקית לחיפה, והופנו למושבות מנחמיה וטבריה. הם העדיפו את שעריים שברחובות, כיוון ששם הייתה קהילה של יוצאי תימן. המצב היה קשה בלאו הכי, ולקושי הזה היה קושי נוסף, שהבילויים העדיפו את החקלאים הערביים.

מרי משומר היה מרי הקהילה היהודית בישוב לחג', לא הרחק מעדן, בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים.

הוא מוזכר בדברי ר' יוסף מצ'מוני חאפדי, שהצטרף לשד"ר ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים בירושלים. בפסח של שנת תר"ס (1900) שהו בעדן, ואחר החג נסעו לעיירה לחג' ושהו בביתו של מרי משומר שבועיים, עד שהזדמן לשני השליחים שיירה הנוסעת לעיר צ'אלע. ביתו היה פתוח לרווחה. בסוף שליחותם לפני חג השבועות תרס"ב (1902), חזרו לביתו של מרי משומר והצליחו לאסוף תרומות, סכום של שש מאות ריאל.