All

נגאר, יצחק בן יהודה הלוי

ר' יצחק בן יהודה הלוי העתיק את ספר היראה בשנת תקע"ה - 1815. לא ידוע מקומו, ויש להעריך, כי חי במרכז תימן. ראה באנציקלופדיה ע' 375.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד אשר העתיק ר' יצחק בן יהודה הלוי, וכנראה, שמדובר באותו סופר.

כתב היד הוא קונטרס ובו הלכות שחיטה עם שרח - פירוש בערבית, ספר נפוץ ביותר בתימן. נכתב במימון סעדיה בן ר' פנחס עראקי.

בקולופון כתוב:

נדאף, שלמה בן אברהם

מרי שלמה בן אברהם נדאף נולד בתימן בסוף המאה הי"ט, עלה לארץ והתיישב בירושלים. סמוך לשנת תר"ע - 1910 נשלח לתימן לצורך מגבית. ראה באנציקלופדיה ע' 383.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות ע"י ידידי הדיין הרב אבירן יצחק הלוי, ולאחר שנוכחתי כי מדובר במסמך החשוב ביותר שהגיע מתימן כדלקמן, עשיתי מאמצים גדולים לברר פרטים נוספים אודות השד"ר. שוחחתי עם בנו מאיר הגר בירושלים, ועם אישים שהכירו אותו אישית, וביניהם: חמי ר' עזרא ימיני ואחיו ר' יהודה שהכירוהו בתימן, ולהלן התמונה המצטיירת על תולדות חייו, מנתונים אלו ומניתוח פנקס השליחות:

פנקס השליחות

בזכות החשיבות הגדולה של פנקס השליחות ראוי לפרט מעט עליו.

בפנקס השליחות חמישים ושנים דפים גדולים 5x29.18 ס"מ, גודל הכתוב 5.13x26. בכל עמוד שני טורים. המסמך מחולק לשלושה חלקים:

עמודים 1 - 8 פירוט ההכנסות וההוצאות הכספיות

עמודים 9 - 11 סיכום ההוצאות וההכנסות

עמודים 12 - 52 פירוט שמות התורמים וסכומי התרומה עפ"י חלוקה למאות הישובים

נחום, יוסף בן מרי יחיא

מרי יוסף בן מרי יחיא נחום נולד בשנת תר"ס - 1900 בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה, מצפון מערב צנעא. כאביו, היה אף הוא שד"ר ושליח בית דין צנעא, והסתובב ברחבי תימן לפקח ולהסמיך שוחטים. בשנת תש"ג - 1943 עלה לארץ, והתיישב בעיר רחובות. נפטר בצעירותו בן נ"א שנים, לאחר שברון לב על ההתדרדרות במצב הדתי בארץ. ראה באנציקלופדיה ע' 387 - 388.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי מסמך נוסף, בו הוא מסמיך לשוחט את נסים בן יוסף קרואני מהעיר מחוית, לא הרחק ממחוז חגה. כתב ההרשאה נכתב ביום ראשון י"ד בכסלו ברנ"א - ת"ש - 1940.

להלן נוסח ההרשאה:

נחום, יחיא הלוי

מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה, מצפון מערב לצנעא, בשנת תרל"ב - 1872. הוא שליח בית דין צנעא המפורסם ביותר, והסמיך שוחטים רבים. לאחר העלייה הגדולה לארץ שמש רב שכונת כרם התימנים בתל אביב. ראה באנציקלופדיה ע' 388 - 389.

לאחר פרסום האנציקלופדיה ממשיך להגיע אלי כתבי הרשאה לשוחטים, אשר העניק במסגרת תפקידו כשליח בי"ד צנעא והרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

להלן כתב הרשאה נוסף, אשר העניק למרי אברהם בן אהרון שוקר, רב קהילת הישוב דוג'ם שבמחוז איב בדרום תימן, בה' באב ברמ"ד - תרצ"ג - 1933. את כתב ההרשאה הוא כתב באופן אישי, ולאחר מכן צירף את חתימתו מרי יהודה שוכר.

סיבהי, שלום בן סעדיה

מרי שלום בן סעדיה סיבהי נולד בכפר חצ'ר שבמחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא. עלה לארץ בשנת תר"ץ - 1930 והתיישב במושבה ראשון לציון. שמש רב ומנהיג. נפטר בתשרי תשי"ז - 1956. ראה באנציקלופדיה ע' 400.

לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי שני מקורות נוספים הקשורים בו.

סנואני, חיים בן יחיא

מרי חיים בן מרי יחיא סנואני נולד בערב יום כפור של שנת תרנ"ח - 1897 בעיירה סנואן. הוא היה גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה לארץ, ומגדולי המקובלים בתימן. כתב ט"ו חיבורים בתורת הקבלה. ראה באנציקלופדיה ע' 401 - 403.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי חומר נוסף עליו משני מקורות.

הרב יהונתן אדואר מפ"ת מסר לי חומר על סבו מרי אברהם בן אהרון שוקר (עיין ערך), רב הקהילה בישוב דוג'ם בתימן, ובין המסמכים מצאתי מכתב תשובה של מרי חיים סנואני אליו, מיום רביעי כ"ג בתמוז תשכ"ט. התשובה עוסקת בשאלה שהפנה אליו מרי אברהם שוקר, לגבי המושגים בקבלה "חבורא קדמאה" ו"חיבורא בתראה". ראה צילום.*

עואץ', דוד בן יהודה*

מרי דוד עואץ' היה חכם וחי ברמת עמידר בר"ג. ראה באנציקלופדיה ע' 85 ערך דוד עואץ'.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו אלי פרטים נוספים עליו.

מרי דוד בן יהודה עואץ' נולד בצנעא בשנת תר"ס - 1900. למד תורה אצל מרי דוד קאפח, ותקופה מסוימת אצל מרי יחיא קאפח. בהמשך למד שנים בבית המדרש "בית מסורי" אצל רבו המובהק מרי יחיא אביץ', מתוך דוחק הגוף ויסורי נפש. סייע בידו מרי רצון צארום.

עואץ' בן שלום

מרי עואץ' בן שלום נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. שמש ראש השוחטים בעיר עדן במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא הסמיך לשוחט את מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על יהודי שרעב. ראה באנציקלופדיה ע' 435.

לאחר פרסום האנציקלופדיה נוספו לי פרטים נוספים עליו משני מסמכים שהגיעו לידי, ומספרו של מרי שלום בן יחיא זכריה, דיין בעיר ביצ'א.

מהספר ניתן ללמוד, כי הוא נולד בסוף המאה הי"ט, בכפר אמרגלה שבמחוז ביצ'א, בדרום מזרח תימן. בשנת תרס"ז - 1907 הוא למד עם אחיינו הדיין מרי שלום בן יחיא זכריה. בגיל ט"ז שנים הוא הגיע לעיר עדן, ועסק ברוכלות בכפרים הסמוכים לעיר.

עראקי, יחיא בן נשיא הקהילה שלום

מרי יחיא בן ר' שלום עראקי, ראש הקהילה היהודית בצנעא, נולד בצנעא בסוף המאה הי"ז, כנראה. היה תלמיד חכמים, ומהרי"ץ, גדול חכמי תימן ורב ראשי, למד ממנו בצעירותו. לאחר שמהרי"ץ נבחר לדיין הפנה אליו פסקי דין לחוות דעתו. נפטר בצנעא לא לפני שנת תקל"ד - 1774. ראה באנציקלופדיה ע' 470.

לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם מצאתי את שמו.

ביום חמישי כ"ה באייר בפ"ב - תקל"א - 1771 נכתב בפנקס, כי מרי יחיא עראקי וסעיד בן משה כחלאני הגיעו להסכם ביניהם שאין להם תביעה זה על זה.

בפנקס בית הדין כתוב:

Pages

Subscribe to All