All

מדאר, זכריה בן יאיר הלוי

מרי זכריה בן יאיר הלוי מדאר נולד בסוף המאה הי"ט, בעיירה אלהג'ר שבמחוז חידאן בצפון תימן בשנים תרס"ז - תרס"ט (1907 - 1909) הוא עלה לארץ יחד עם קבוצה גדולה ממחוז חידאן הוא היה ממייסדי המושבה שעריים ברחובות נפטר ברחובות בשנת תשכ"ז - 1967 ראה באנציקלופדיה ע' 309 - 310.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו לידי מסמכים ממשפחת מעברי, וחלקם בחתימת ידו מסמך מיום כ"ח באייר תש"י - 1950 הוא מכתב המלצה למשרד הדתות בירושלים, בו הוא ממליץ על מרי שלמה מעברי ראה צילום.*

מזרחי, מאיר צדוק

מרי מאיר צדוק מזרחי נולד בעיר רדאע בשנת תרל"ח - 1878. עלה לארץ עם משפחתו בעליית אעלה בתמ"ר (תר"מ - תרמ"ב / 1880 - 1882) והתיישב בירושלים. היה רב הקהילה התימנית ברחובות. נפטר באב תשי"ז - 1957. ראה אנציקלופדיה ע' 318.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעו לידי מספר מסמכים ובהם מצאתי את חתימתו.

במסמך מיום י' בכסלו תשי"ד - 1953 חותמים רבני העיר רחובות: הרב אלימלך בר שאול רב העיר, מרי זכריה בן יאיר הלוי רב שכונת מרמורק, ומרי מאיר חי צדוק מזרחי רב שכונת שעריים, על אישור, כי מרי שלמה מעברי הוא סופר סת"ם מומחה. ראה צילום*.

מלאחי - מלאכי, שלמה בן אברהם

מרי שלמה בן אברהם מלאחי - מלאכי נולד בעיר ד'מאר בשנת תרנ"א - 1891. מונה לרב העיר ד'מאר סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לאחר העלייה התיישב בתל אביב, והיה הרב של שכונת התקוה. ראה באנציקלופדיה ע' 322.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס הוא מוזכר בתואר מ"ו - מרי ורבי, משמע, שכבר בתחילת המאה העשרים הוא היה תלמיד חכמים. בפנקס כתוב עוד, כי הוא תרם חצי ריאל, ואביו ואחיו: יצחק, יעקוב ועזרי תרמו שלוש ריאל.

מנזלי, יוסף בן דוד

מרי יוסף בן דוד מנזלי נולד בצנעא בשנת תקס"ד - 1804. משנת תרי"ד - 1854 שמש בדיינות כארבעים שנה, והחליף את הדיין מרי יחיא בן יעקוב צאלח. הוא היה מהדיינים הפוריים ביותר, העתיק תשובות ופסקי דין רבים, והעתיק פעמיים את ספר השחיטה מקור חיים. ראה באנציקלופדיה ע' 330.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד נוסף, ואף הוא הספר מקור חיים. בכתב היד ל"ט דפים בגודל מהדורת כיס, ושער אדום מצויר. לאחר שהוא מזכיר את המחבר מהרי"ץ בן יעקוב, הוא כותב: נר"ו - נטריה רחמנא ופרקיה, משמע, שהמחבר היה בין החיים בזמן ההעתקה, דהיינו, לפני שנת תרט"ו - 1855.

ראה צילום.*

מעברי, שלמה בן יוסף

מרי שלמה בן יוסף מעברי היה פעיל ציבור וארגן תפילות ולימוד תורה להצלת העם היהודי בשנת תש"ג - 1943. ראה באנציקלופדיה ע' 344.

לאחר פרסום האנציקלופדיה מסרו לי בניו מסמכים ונתונים רבים הקשורים לאביהם, מהם ניתן ללמוד פרטים נוספים כדלקמן:

מרי שלמה מעברי נולד בעיר ד'מאר בשנת תרע"ג - 1913, אביו למדו תורה וכתיבת ספרי סת"ם, וכבר בילדותו החל במלאכת הכתיבה.

הוא הוסמך לשחיטה ע"י רב העיר מרי יחיא גרידי, בכ"ה בטבת תר"ץ - 1930, וע"י רבני העיר: מרי יחיא עומיסי ומרי שלמה בן יחיא צ'אהרי.

מעוצ'ה, שלמה

מרי שלמה מעוצ'ה היה רב ראשי וראב"ד בעיר ד'מאר, מן הערים הגדולות ביותר בתימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא היה גם העאקל, ראש הקהילה האחראי על גביית מס החסות. ראה באנציקלופדיה ע' 348.

לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם נכתב, כי הוא ואחיו ישראל תרמו לקהילה, אך לא מצוין הסכום. בתקופה זו מנתה הקהילה מאה ושבעים משפחות בערך. חכמים נוספים המוזכרים עמו: מרי יחיא גרידי רב העיר, מרי יוסף סעיד, מרי שלמה מלאחי, מרי יוסף נדאף ומרי שלמה מנצור.

מפצ'לי, יחיא

מרי יחיא מפצ'לי היה רב הקהילה היהודית בעיירה אלמדיד שבמחוז נהם, מצפון לצנעא, בתחילת המאה העשרים. הוא פעל יחד עם מרי יחיא שרארה. ראה באנציקלופדיה ע' 351.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם שני ריאל. בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ושלוש משפחות: זהרה, חדאד, מפצ'לי, שרארה, אסד, ד'יבאני, נעוס, רחבי, כליב, הייאל, מעלם, אוצטא, טלח, ביצ'אני, חמדי, צנעאני, מס, מפצרי, אקצ'ע, גמיל, צברי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אהרון חדאד ומרי יחיא שרארה.

משולם, שלום בן אברהם*

מרי שלום בן אברהם משולם עלה לארץ והתיישב בת"א בתחילת המאה העשרים. כתב חיבור בשם "מתק שפתים", העוסק בהשגות על הקונטרס חלק הדקדוק למהרי"ץ. ראה באנציקלופדיה ע' 361.

בעקבות פרסום האנציקלופדיה מסרו לי בני משפחתו נתונים ומסמכים כדלקמן:

משרקי, דוד בן שלמה

מרי דוד בן שלמה משרקי - מזרחי נולד בצנעא בשנת תנ"ו - 1696. בשנת תק"ד - 1744 כתב את המהדורה המפורסמת של ספרו פירוש שתילי זתים לשלחן ערוך, ויסד את נוסח השאמי. הוא הראשון שהכיר בשו"ע כספר ההלכה המחייב ליהודי תימן. ידוע, כי היו לו שני בנים לפחות, אחד מהם הוא הדיין מרי יחיא. ראה אנציקלופדיה ע' 365.

לאחר פרסום אנציקלופדיה הגיעו לידי פרטים עליו משני מקורות: פנקס בית דין צנעא וכתב יד פרטי.

משרקי, יחיא בן מרי דוד

מרי יחיא בן מרי דוד משרקי נולד בצנעא בשנת תצ"ד - 1734. בשנת תקמ"ה - 1785 צורף לבית הדין במינוי זמני, ומשנת תקנ"ה הפך לדיין קבוע. הוא המשיך את שיטת אביו ביסוד נוסח השאמי בצנעא. ראה באנציקלופדיה ע' 367 - 368.

לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם הוא מוזכר שלוש פעמים.

ראשית, בתחילת אלול ב"ף - תקכ"ט - 1769 נכתב, כי מרי יחיא זכה בסבלונות - נדוניה, שנתן לו אביו המיועדים לאשתו, מרת בדרה בת אברהם אלשיך, ונפסק, כי אשתו מורדת. כאן לראשונה יודעים אנו את שמה של אשתו.

Pages

Subscribe to All