All

בני עואם

ברשימות הישובים של גויטין רשומים שני ישובים בשם בני עואם, האחד בנפת חגה, והשני בנפת שרף, שניהם במחוז צנעא.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לישוב הקודם.

בנֵי עַוַאף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקומו, גודל הקהילה ושם המשפחות.

שם הכפר ידוע לי מרשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן. ברשימות אלו כתוב, כי דרך מחנה העולים עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת סעיד. שם משפחתה הקודם: רצ'א.

נראה, כי הכוונה לישוב בני עואץ'. עיין ערך הבא.

בנֵי עַוַאץ'

בני עואץ' הוא אזור בנפת עודיין, ליד הכפר ג'עוד, וכנראה, גם הכפר מחלה. ברשימות הישובים של גויטין כתוב, כי באזור זה היו חמישים ושבעה כפרים. השם ידוע לי גם מאיזכורו של ר' שלום מנחם ג'עדי, אשר היה חבר במועצת מחנה העולים גאולה, שליך עדן, יחד עם מרי חיים סנואני ואחרים. הם הושלכו לכלא על ידי מנהלת המחנה, עקב פעילותם למען שמירת המסורת והצניעות במחנה העולים.

בנֵי עוּבֵיד

בכרטסת הישובים של גויטין רשומים שני ישובים בעלי שם כמעט זהה, הנמצאים בנפת עודיין שבמחוז תעיז, ומסתבר כי מדובר בישוב אחד. עביד (בשורוק)-עוביד.

עפ"י דברי מרי סעדיה חרזה, בישוב בני עואד', כנראה, עואץ', היה במקום בתקופה מסוימת בית דין.

נראה, כי הכוונה לישוב הקודם.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום שש משפחות: כהן, בן אהרון, מסלם ושרעבי.

בנֵי עַוֵיר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת מדהלה. שם משפחתה הקודם: מדאר.

משפחת מדהלה ידועה מנפת חידאן שבצפון תימן, ולכן הסתברות גדולה שמדובר בכפר שבנפת חידאן. חכמי משפחת מדהלה מוזכרים בחלק ב' של האנציקלופדיה.

במקום נוסף כתוב, כי דרך מחנה העולים גאולה עלו לארץ שני יהודים: שני נערים רווקים, זכר ונקבה, הוא התפרנס מנפחות והיא מקליעת סלים, שניהם ממשפחת הודי.

בנֵי עַוְכְרוּת

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם צאלח ובניו מרי יוסף אשרס ובנו אברהם, אחיו סאלם אשרס ומרי אברהם בן מרי סלימאן אברהם. סך התרומה מיהודי הכפר שש ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות, משפחת אשרס ועוד.

בנֵי עוֹמַר-עמאר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלושה גברים יהודים לפחות. משפחתם גרו בישוב אלגוירא, והם התפרנסו מצורפות בכפר בני עומר. כל שבת אחד הגברים היה נוסע למשפחתו באלגוירא, ובחגים הגדולים נסעו כולם אל משפחתם.

במרחק של כ-10 ק"מ מצפון מערב, היה מגדל ענק בראש הר-גבל בני מקירין, המשקיף על כל הסביבה. מצד מערב הכפר משקיף לים סוף.

יוצאי הכפר התגוררו לאחר העלייה לארץ במושב קדימה בשרון.

בנֵי עֻזַיר

זהו, כנראה, מקור שם המשפחה הנפוץ בתימן: משפחת עזירי-עוזרי.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר אחת עשרה משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא בן יחיא שתי ריאל, סאלם בן יחיא ריאל, סלימאן בן יחיא ארבע ריאל ורבע, עמראן בן יחיא שלוש ריאל, יהודה בן יחיא, סאלם כושרי, סעיד בן סאלם שלוש ריאל, מוסא בן אברהם, יחיא בן אברהם, מסעוד בן אברהם ומסעוד בן סאלם. כמו כן תרמו הנשים: תרנגה בת (משפחת) ת'לא שלוש ריאל, זהרה בת יוסף ריאל, סעדה בת דאוד, תרנגה בת סאלם, סעדה בת עמראן שלוש ריאל ורבע.

בנֵי עַטוּף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות בערך. לא ידוע שם המשפחות.

Pages

Subscribe to All