All

בנֵי נוּעַמַאן

המקום נקרא על שם המשפחה הערבית, אשר שלטה באזור.

במחצית הראשונה של המאה העשרים ר' שלום בן עמרם היה ראש הקהילה היהודית. הוא יצג את הקהילה בפני השלטון המוסלמי, וזכה ליחס אוהד מצד השלטון. הוא היה צורף ואת עבודתו מכר לבני משפחת השלטון. בהמשך היה אחראי על גביית מס החסות.

לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות, ונראה, כי בכפר חיו מספר בודד של משפחות יהודיות, כרוב הכפרים שבנפת חוגריה.

בנֵי סַאלֵם

שם האזור בני סאלם ידוע לי מכתב יד מהמאה הט"ו- ט"ז. כתב היד הוא תפסיר רס"ג לתורה, ובשולי כתב היד רשומים שמות הבעלים: "סעיד בן יוסף בן דוד אלג'זי מיהוד מלאחא מן בני סאלם".

משמע, כי סעיד בן יוסף אלג'זי חי בכפר מלאחא שבאזור או ישוב גדול ומפורסם בשם בני סאלם.

עיין עוד ערך מלאחא. ואולי הכוונה לנפת בני המדאן, מצפון מערב לצנעא.

ישוב בעל שם דומה: בית סאלם, היה בנפת חימה, מדרום מערב לצנעא.

בנֵי סומִיע

כפר בני סומיע היה באזור הכפרים: בני קובר, בני מורר, נואזה ועוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ שמש רב אזורי לכפרים אלו מרי חיים בן אברהם שרעבי, אשר נולד בשנת תרפ"א- 1921 בכפר קובר.

הרב סעדיה חוזה כתב בספרו, כי בתקופות מסוימות היה בכפר בית דין, אם כי, נראה, שבסמוך לעלייה הגדולה לארץ לא היה בכפר בי"ד.

בנֵי סחַאם

אזור בני סחאם ידוע לי ממסעותיו של ר' חיים חבשוש, בחיפושיו ובהעתקותיו אחר כתובות עתיקות במזרח תימן בשנת תר"ל-1870. בספרו הוא מתאר את רצח שוכר בן שלום משרקי בשנת תרל"ח-1877 או 1878. שוכר משרקי היה סוחר תבואה, והתפרסם מאוד בין השבטים כמו אביו. הוא הלך להפקיד את כלי הנשק היקרים שלו, שני רובים ושלוש חרבות מכוסים בקישוטי כסף, בתמורה לתבואה. הוא נסע מאזור בני גבר לאזור בני סחאם אל נשיא שבט כ'ולאן. הוא נרצח על ידי שודדים מוסלמים תושבי האזור, ונקבר ע"י יהודים מאזור בני סחאם.

בנֵי סִירִי

יהודים חיו בכפרי האזור.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: חגבי, שתו, כהן, שוכר ועוד.

מרי שלום סעיד חדה היה מחכמי האזור סמוך לעלייה. הוא היה הולך מחדה לסוק הגדה, ובדרך לגבל חבשי עבר דרך השוק, שם היה לו חדר, אשר היה משמש אותו כבית דין. הוא היה מקבל קהל, משכין שלום ועוד. פעם נלוה אליו חיים חגבי.

בנֵי עַבַאס

האזור נמצא בסמוך לשעובה, מספר שעות הליכה מאלגוירה. באזור היו הכפרים הבאים: מחגר, בו חיו שני מניינים של יהודים, הוירב, הוב סוירב כפר יהודים כהנים, וכן ששה או שבעה כפרים נוספים, בהם חיו מוסלמים בלבד. באזור בני עבאס לא היתה עיר מרכזית.

באזור שעובה הסמוך, חי ר' דאוד יעקוב נגאר, אשר היה מורם של חלק מזקני חרף אלהיגה ובני עבאס.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. אחד מהם היה משה אבראהים, יליד בני עבאס.

בני עבד

העיירה בני עבד נמצאת במרחק של כארבע שעות הליכה מהעיירה כ'מיר.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה אחת עשרה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עמראן שעתאל שלוש ריאל, יהודה שעתאל שלוש ריאל, עואץ' מגהז ובנו יוסף, אברהם נגאר, סלימאן נגאר, יחיא בן סאלם, אחיו סאלם בן סאלם, אביהם סאלם בן יצחק, יוסף רידי, חיים בידי וסעיד בן סעיד גמיל.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי עמראן שעתאל.

בנֵי עֻבֵיד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. לא ידוע לי שם המשפחות.

בנֵי עַוַאם

בדורות האחרונים שכנה הקהילה היהודית בשכונה נפרדת מהמוסלמים. שכונה זו היתה מחולקת לחמש שכונות סמוכות קטנות יותר: חוגמה, גוביילה, מעזב, שארע אספל ובית קאסם. בקהילה היו שלושה בתי כנסת.

Pages

Subscribe to All