All

שם האזור בני סאלם ידוע לי מכתב יד מהמאה הט"ו- ט"ז. כתב היד הוא תפסיר רס"ג לתורה, ובשולי כתב היד רשומים שמות הבעלים: "סעיד בן יוסף בן דוד אלג'זי מיהוד מלאחא מן בני סאלם".

משמע, כי סעיד בן יוסף אלג'זי חי בכפר מלאחא שבאזור או ישוב גדול ומפורסם בשם בני סאלם.

עיין עוד ערך מלאחא. ואולי הכוונה לנפת בני המדאן, מצפון מערב לצנעא.

ישוב בעל שם דומה: בית סאלם, היה בנפת חימה, מדרום מערב לצנעא.

אזור בני סחאם ידוע לי ממסעותיו של ר' חיים חבשוש, בחיפושיו ובהעתקותיו אחר כתובות עתיקות במזרח תימן בשנת תר"ל-1870. בספרו הוא מתאר את רצח שוכר בן שלום משרקי בשנת תרל"ח-1877 או 1878. שוכר משרקי היה סוחר תבואה, והתפרסם מאוד בין השבטים כמו אביו. הוא הלך להפקיד את כלי הנשק היקרים שלו, שני רובים ושלוש חרבות מכוסים בקישוטי כסף, בתמורה לתבואה. הוא נסע מאזור בני גבר לאזור בני סחאם אל נשיא שבט כ'ולאן. הוא נרצח על ידי שודדים מוסלמים תושבי האזור, ונקבר ע"י יהודים מאזור בני סחאם.

העיירה בני עבד נמצאת במרחק של כארבע שעות הליכה מהעיירה כ'מיר.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה אחת עשרה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עמראן שעתאל שלוש ריאל, יהודה שעתאל שלוש ריאל, עואץ' מגהז ובנו יוסף, אברהם נגאר, סלימאן נגאר, יחיא בן סאלם, אחיו סאלם בן סאלם, אביהם סאלם בן יצחק, יוסף רידי, חיים בידי וסעיד בן סעיד גמיל.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי עמראן שעתאל.