All

הכפר נמצא במרחק של כשש שעות הליכה מדרום לצנעא.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד חתוכה ובנו צאלח ובני בניו סלימאן וסאלם עשר ריאל, יוסף תאם רבע ריאל, בניו סאלם סלימאן והארון תאם שתי ריאל ורבע, מרי סאלם דחבאש שלוש ריאל, מרי סאלם מוסי' סלאמה שלוש ריאל, דאוד מעלם ובניו יחיא וכו' שלוש ריאל וסאלם ת'גאפי שתי ריאל.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד חתוכה, מרי סאלם דחבאש ומרי סאלם סלאמה.

במסוודה-פנקס בית דין צנעא מהמאה הי"ח כתוב במפורש, כי בני בהלול הוא שם כפר, זאת בנוסף להיותו שם נפה במחוז צנעא.

להלן ההפניות בפנקס בית דין:

ראשית, ביום ראשון כ"ט בכסלו בע"ו-תקכ"ה-1765 נכתב בפנקס, כי סלימאן צארם טען "שהחלק של דוד אשר בכפר בני בהלול חסר בשיווי שני קרוש".

שנית, ביום רביעי י"ג באדר בע"ו-תקכ"ה-1765 נכתב בפנקס הסדר תשלומים בין יודא בן סעיד צארם, אחיו דוד ואמם תורכיה, הסדר העוסק בענין מכירת "השדה שנמכר בכפר בני בהלול". בהסדר כלולים גם מכירת חורש האשלים (אלערים), אשר מכרה האם לבנה יהודה, ותשלומי ההפרשים.*

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא יעקוב ובניו יעקוב ויחיא יחד עם אחיו הארון רבע ריאל, סאלם עואץ' ובניו מוסי' וסאלם ויחיא דאוד רבע ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות: יעקוב, סעיד ודאוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.