All

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר הערבי ארבע משפחות יהודיות: שער ומדוחה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת דחבאש.

הכפר הקטן בלקה היה מדרום מזרח לרובע היהודי בצנעא. בהמשך התרחב הישוב והכפר גבל לבתי היהודים. אנשי הכפר המוסלמים היו רעים וחטאים, הם הכירו היטב את חיי היהודים, חיפשו כל הזדמנות כדי לפגוע בהם, ותמיד היו ראשונים לפגוע ביהודים.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד מנקד'י ובנו חיים שתי ריאל, אברהם קוריש שלוש ריאל, בנו יחיא קוריש שלוש ריאל, סעיד הברי ובנו יוסף ריאל אחת, מוסי' סאלם חצי ריאל, יחיא עומיסי ובנו יחיא שלוש ריאל, חיים סיאני ובנו שתי ריאל.

רב הקהילה, כנראה, מרי סעיד מנקד'י.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות, כולן ממשפחת עומיסי.