All

שם הכפר ידוע לי כמקום בו התבררה המחלוקת אשר התגלעה בין מרי שלום מתנא, רב הישוב דמת והסביבה, לבין מרי משה יתים, רב אזור כ'ובאן שבמחוז ירים. הויכוח התעורר בשנת תש"ח-1948 בערך, בהקשר להיתר לאשה לחיות עם בעלה עקב חשד לזנות. מרי שלום מתנא נתמך ע"י רבני העיר רדאע ובי"ד צנעא.

הרב צדוק יצהרי מונה על ידי האימאם יחיא להיות בורר יחיד, והוא כינס את הדיון הראשוני בכפר בית וחישי, כמקום ניטראלי, כנראה, והמשך הדיון נערך בעיר דמת.

מעל הכפר בית ותר ישנן חורבות של כפר יהודי בשם חוצן. בחורבות נמצאו שרידים של בית כנסת ובית קברות יהודי, ובו כמאה ציוני קברים. כידוע, לא נהגו לבנות מצבות על הקברים.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא מוסי' שתי ריאל ורבע, מוסי' סאלם ובנו שלום, שלום בן יחיא סיבהי ובניו שלום וסעיד, חמאמה אחות מוסי' סאלם סיבהי, אשר תרמה שלוש ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך נותרו בו כעשרים בתים. ערביי המקום סיפרו כי יהודים חיו בכפר. לא ידועה סיבת נטישת הכפר וזמן הנטישה.

שם הכפר בית זנה ידוע לי מתוך כתב יד של הגדה של פסח משנת תר"צ-1930. בידינו נותרו רק הדפים של פירוש ההגדה בלי הנוסח של ההגדה.

בקולופון כתוב:

נכתבה במרוצה לתלמיד יצחק... ואחיו הארון... כ"ה בחדש כסלו ברמ"א(לשטרות-תר"צ-1930)

פי בית זנה