All

בית מגניב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

בֵּית מִדְעִי

בכפר בית מדעי חיו יהודים עד לרעב הכבד של שנת תרס"ה-1905. היהודים חיו אז בשכונה נפרדת מהמוסלמים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. ברעב הכבד מתו יהודים רבים, והנותרים נפוצו למקומות אחרים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.

בֵּית מַדַפֵן

עד הרעב הכבד של שנת תרס"ה-1905 חיו בכפר כחמש עד שש משפחות יהודיות בכפר. ברעב נספו רוב היהודים והנותרים התפזרו בישובים אחרים.

עד העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.

בֵּית מַהַדַם

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים בשני מקומות בפנקס: חיים כ'רמבי ובניו חיים ויחיא (חצי ריאל וחצי שמינית ובפעם השנייה ריאל), סאלם מוסי' ובנו יוסף (בפעם השנייה שתי ריאל), יוסף נגאר ובניו חיים ושלום (בפעם השנייה שתי ריאל), יחיא טויל (בפעם השנייה שלוש ריאל ורבע), יהודה עמראני ובנו יצחק (בפעם השנייה ריאל), חיים אבהר וחמאמה בת יחיא יוסף.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה בכפר חמש עשרה משפחות בערך: כ'רמבא, נגאר, עמראני, מאוגני, מוסא ועוד.

בֵּית מַהַרֵם

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: קארני, סמינה, ממון, תאם, שלמה, מליח, קארטה, טויל ועוד.

בֵּית מַחְרַאס

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושתים משפחות בערך.

בֵּית מַקְבִילִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת צנעאני.

בֵּית מְרַאן

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926) כתוב, כי אברהם עואץ' ובניו שמעון וראובן תרמו ריאל אחת.

סמוך לעלייה הגדולה חיו יהודים בכפר. לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.

בֵּית מַרְפַק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות: צברי, סאלם, סעיד ועוד.

בֵּית נֻוַירַה

במחצית הראשונה של המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר תשע משפחות בערך: יחיא סעיד הארון, אחיו צאלח, אחיו שלום, אחיו שאול, שלמה סעיד הארון, בנו שלום, שלום סעיד, שלום צאלח עוא ודאוד יחיא.

בפנקס משלמי מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, רב מחוז רדאע האחרון והאחראי על גביית המס, מוזכרים שמונה המשפחות הראשונות.

בחודש אייר תש"ב (4/1942, רביע אכ'ר 1361) פנה דאוד יחיא מהכפר בית אלנוירה אל מושל המחוז, וביקש פטור לקטינים ושחרורם מתשלום מס החסות.

להלן נוסח הבקשה והתשובה:

בשם האל הרחמן הרחום,

Pages

Subscribe to All