All

מדרי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מַדַרַה

הכפר ממוקם בצלע הר ירוק עם פלגי מים.

האזור נמצא במרחק של כ-40 ק"מ מזבירה, ונחשב כמקום של שונאי ישראל "ולא תעבור בו רגל יהודי, ופעם אחת עבר שם יהודי אחד מתושבי חרף אלהיגה ונהרג (אחי סלימאן שכר)".

באזור התיישבו מספר בודד של יהודים, כמו יעיש סעיד. סבו התיישב בכפר, אך גם הוא עזב אותו.

מַדַּר

כפי שמפורט בערך הקודם, העתיק הסופר ר' סעדיה בן יתר חשפי-מרחבי בישוב מדר, בשנים שמ"ט-שנ"ו (1589-1596). לא ידוע האם מדובר במדר שבנפת חאשד או בנפת ארחב.

לא ידוע לי פרטים נוספים על כפר זה.

עיין עוד ערך קודם.

מַדַּר

ארבע ישובים לפחות, בשם מדר היו בתימן, האחד בנפת ארחב מצפון לצנעא, והשני צפונה יותר, בנפת חאשד מצפון לצנעא. לא תמיד ידוע באיזה ישוב מדר מדובר. מַדַּר

הכפר מדר נמצא במרחק של יום הליכה מצנעא.

שם הישוב מדר ידוע לי לראשונה מסוף המאה הט"ז. בשנים שמ"ט-שנ"ו (1589-1596) העתיק הסופר ר' סעדיה בן יתר חשפי-מרחבי שלושה חיבורים. לא ידוע לי האם הכוונה למדר שבנפת ארחב או שבנפת חאשד.

הסופר ר' סעדיה העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת שמ"ט-1589 במימון ר' עלי בן דוד הלוי, מדרש אלוגיז אלמגני שנת בשנ"ה-1595 במימון ר' גד בן שלום חמדי, וסידור תפילה בשנת שנ"ז-1596.

מַדְקַרֵה

נראה, כי הכוונה לישוב מדכרה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מַדְקַרֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מַדַקָה

נראה, כי הכוונה לישוב מדגה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מַדַ'ע

הכפר נחשב ל"ריש גלותא", דהיינו, המקום בו התיישבו היהודים לראשונה כאשר גלו מארץ ישראל.

שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בשנת תי"ג-1653. בשנה זו העתיק הסופר ר' מד'מון בן דוד בן מד'מון. הוא העתיק את ספר קדושה לרמב"ם. בידינו נותרו י"ג דפים, כולל שו"ת לצורך שינון הלכות שחיטה, מסודרות עפ"י הלכות הרמב"ם בערבית.

בקולופון כתוב:

מַדְ'נַח

שם הישוב מד'נח ידוע לי מחיבורו של ר' יוחנן מזרחי, אשר כתב את הפירוש הגדול ביותר בתימן למשנה ולגמרא. שמו המלא הוא מרי זכריה בן שלום החלפוני, ושמו הספרותי הוא ר' יוחנן מזרחי. הוא חי ופעל באזור שממזרח לעיר רדאע, ומכאן שמו הספרותי ושם החיבור: מזרחי. מרי יצחק ונה מזכירו בסידורו חידושין בסוף המאה הט"ז. הוא כתב את חיבורו המזרחי בשנים שס"ו-שע"ח (1606-1618) בישובים ג'ראמה ומד'נח. השם מד'נח רומז אף הוא על מיקומו ושם ספרו: מד'נח בארמית-משרק בערבית-מזרח בעברית.*

הכפר או האזור מד'נח היה, כנראה, באזור המכונה "משרק". לא ידוע גודל הקהילה.

בסוף המשנה ופירוש המשניות לרמב"ם כתב:

Pages

Subscribe to All