All

שם הישוב מגרבה בני אכלס ידוע לי מכתב יד אשר הועתק בשנת תי"ח-1658, אשר הועתק על ידי הסופר ר' יהודה בן דוד פתיחי. סופר זה העתיק גם את מדרש הגדול בשנת תי"א-1651 בקרית אלקאבל, ועל סמך זה הערכתי, כי הכפר מגרבה בני אכלס נמצא ליד קרית אלקאבל.

כתב היד מכיל פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם.

יתכן, כי הכוונה לכפר בני אחלס, בנפת חראז ממדרום מערב לצנעא.

הכפר מגרבה היה מצפון לישוב מנאכ'ה.

בתחילת המאה העשרים חיו, כנראה, יהודים בכפר. שם הכפר ידוע מספרו של ר' יחיא צברי, אשר סייר בתימן בתחילת המאה העשרים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עיין עוד ערך מגרבת חמאמה.

באחד משיריו של המשורר ר' יצחק בן יפת הוא כתב, כי בשנת תר"ז-1847 יצא גוי "שרוף", מצאצאי מוחמד והידוע בקנאותם, מאזור מגרב אלג'ואן לתעיז, ורצה לשכנע את הגויים לגזור גזרות על היהודים. הוא שוכנע להלחם קודם ב"אדומים" שבעדן, שם הפסיד במלחמה, חזר לחוגריה, ורצה שוב לגזור גזרות על היהודים, ואולם גוי חסיד יהודים הרג אותו, וכך נצלו היהודים.

לא ידוע אם חיו יהודים במקום.

שם הכפר ידוע מספרו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר סייר בצפון מזרח תימן, ויחד עם יוסף הלוי העתיק כתובות עתיקות בשנת תר"ל-1870. מתוך ספרו לא ברור אם חיו יהודים במקום.

בנפת גוף היו מעט מאוד יהודים בדורות האחרונים, אך נמצאו באזור כתובות שבאיות ועתיקות רבות מאוד, עובדה המלמדת, כי באזור חיו יהודים בעבר הרחוק. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.