All

מַגַזִין

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד נעוס ובנו יחיא ריאל, דאוד תוהמי ריאל, סאלם סעיד ריאל, אחיו יחיא ריאל ויוסף בן יוסף.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד נענס.

מַגִז

העיירה נמצאת בין העיר צעדה לחידאן אלשאם. באזור זה היו שבעה כפרים בהם חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ: אמלח, פלה, ערו, סאקין, ואדי אלכ'ואלד וסוק את'ניין. באזור זה חיו שלושים ושש משפחות, 69 נפש.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם קהלאני שלוש ריאל, יוסף גמיל, סעיד סלימאן, משני (?) ובנו אברהם, אברהם ד'מארי שתי ריאל, סעיד ד'מארי שתי ריאל, דאוד ד'מארי, סעד כהן, הארון ברטי והארון הנדי ריאל.

מגדלא צפקיף

שם הישוב ידוע לי מכתב יד מהמאה הט"ז. בשנת שנ"ו- 1596 העתיק הסופר ר' זכריה בן דוד את הספר פרקי ר' אליעזר בישוב מגדלא צפקיף. לא ידוע לי מיקום הישוב. בכתב היד פ"ו דפים.

בקולופון כתוב:

נשלם... בתרין בשבא דהוא ארבעת יומין בירח אב... שנת אתתק"ז לשטארי (שנ"ו-1596) במגדלא אלצפקיף... הכותב זכריה בן דוד.

מגדלא מכבאן

בשנת אתתקנ"ד-ת"ג-1643 נכתב שטר מכירת תאג' במגדלא מכבאן. הקונה הוא אבו סעיד עדוי, והמוכר הוא סלימאן. בשטר כתוב:

צח האד'ה אלתאג' ביד אבו אלסעיד אלעדוי מן (סלימאן)... בתמניא ד'הב וגעל לה אלאתאלה פיה אלי עצרת שנת אתקנ"ד, ואן לם יסלם... יכאן דאלך אלקנין יום אלאחד ת'אני ראש חודש ניסן מן שנת אתתקנ"ד שנין לשטרי במגדלא מכבאן דעל בריכתא דמיא בריכ'ה אלכלב מותבה בדאלך שהדנא אד' עלא... והכל קיים שלום. ש' בא"מ אביגד נע"ג, עמרם בן דוד בן עודד.

מגדלא כומבא ?

שם הישוב ידוע לי משטר מכירת כתב יד אשר נערך בשנת ת"ל-1670. השטר עוסק במכירת חמשה חומשי תורה, שלושה כרכים, אשר נכתבו בצנעא בשנת שנ"ב- 1592. השלים את הכתיבה החסרה ר' מעודד בן סעדיה. לא ידוע מתי והיכן. החומש מנוקד עם מסורה קטנה וגדולה. חתימת בעלים מאוחרים אברהם סעיד.

יתכן והכתוב הוא: כוכבא, ולפי זה נראה שהכוונה למגדלא כוכבאן. עיין ערך קודם.

מִגדְלָא כַּוְכַּבַּאן

שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר הועתקו במאה הי"ז. בשנת שצ"ו-1636 העתיק הסופר ר' יהודה בן אברהם צ'אזקיני סידור תפילה במגדלא כוכבאן. יתכן והכוונה לישוב כוכבאן עצמו, הממוקם על הר בגובה של כ-3000 מ'. עיין עוד ערך כוכבאן, שם כתבנו את דברי הסופר בקולופון.

מסמך נוסך הוא שטר אשר נכתב בשנת תל"ג-1673. השטר עוסק במכירת התאג'-חומש המפורסם משנת רמ"ה-1485, אשר העתיק הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה מצנעא. התאג' נמכר מספר פעמים, ופעם אחת בצהרי יום חמישי ט' בשבט קפ"ד לשטרות, כנראה, בשנת אתתקפ"ד-תל"ג-1673. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יצחק בן סעדיה ור' סעדיה בן עמרם.

מגדלא חקל

שם הכפר מגדלא חקל ידוע לי מכתבי יד רבים, אשר העתיק הסופר הפורה ר' חיים בן שלום חגאגי בשנים ת"ד-תי"ו (1644-1656). עד פרסום האנציקלופדיה מצאתי י"א חיבורים אשר העתיק בישובים מגדלא חקל ומפחק. הישוב מפחק ידוע לנו עד העלייה הגדולה לארץ, ואילו הישוב מגדלא חקל לא ידוע לנו מיקומו. כיון שהסופר העתיק בשני הישובים הללו, לכן מסתבר, כי אף מגדלא חקל נמצא באזור מפחק. הישוב מפחק נמצא בנפת בני מטר מדרום לצנעא, לא הרחק מהנפות חימה וחראז, על ציר הנסיעה מצנעא למנאכ'ה.

מגדיה

סמוך לעלייה הגדולה חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. שם המשפחות: בוטא ועוכאשי.

מגבנה

יתכן כי הכוונה לנפת מקבנה, הידועה גם בשם שמיר, ממחוז תעיז.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ בעלייה הגדולה יהודי אחד נשוי, כבן ארבעים עד חמישים שנה, ממשפחת כהן. משפחת אמו: יהודה.

Pages

Subscribe to All