All

מַדַגָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: קארטה, סילם, סיבהי, חתרוש, גהלי, והב ועוד.

מדארה

בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, כנראה.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: סלימאן דחבאש ובניו יוסף סאלם ומוסי'.

מדבר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר קטן של משפחות יהודיות בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

הכפר מדבר היה אחד הישובים בנפת לוודר, יחד עם הישובים: דת'ינה, אמשעה, שהור, מנגלה, עריאב, מרצץ, ועוד. בכל נפת לוודר חיו שמונים משפחות בערך, ובכל כפר מספר בודד של משפחות יהודיות.

מדאין

כפר סמוך: דאר ביצ'א.

בתחילת המאה העשרים חיו מספר יהודים בכפר. שם הכפר ידוע לי משליחותם של ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי ור' חיים כהן פרידמן, שד"ר ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים בירושלים. הם פעלו בתימן בשנים תר"ס- תרס"ב (1900-1902).

מַדַאן

העיירה נמצאת בין כ'מיר לקפלה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: הארון קאפח שלוש ריאל, בניו סאלם קאפח ריאל, מוסא שלוש ריאל ויחיא ריאל ורבע, יצחק קאפח ובנו יעקוב שלוש ריאל, סלימאן דהארי שתי ריאל, יחיא דהארי ריאל, מרי יוסף שאול ריאל ורבע, אברהם נחום ובניו סלימאן ויחיא שלוש ריאל, וכן הארון מהאצרי.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף שאול. הוא היה רבו של ר' יחיא בן אברהם נחום, אשר נפטר באשקלון.

מַדַאִיר

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך.

מַדַאב

הכפר מד'אב ידוע לי מאמצע המאה הי"ז. בשנת תי"ד- 1654 העתיק הסופר ר' זכריה בן משה ועלאני את פירוש רש"י לנביאים ראשונים ואחרונים, בישוב מד'אב. בשנת תרי"ד-1854 נמכר כתב היד ליעקוב בן יוסף בלסי, מכפר דראח שבמחוז תעיז.

בקולופון כתוב:

נשלם בסיועתא דשמיא ובחסדוהי וברחמוהי... ביום תלת עשר יומין לירח ניסן שלשנת אתתקס"ה במאתא מד'אב תתבני ותשתכלל עד דתתבני קרתא ירושלם ותחרוב קרתא מד'אב... אנא ספרא חלשא ומסכינא... זכריא בן משה בן שלם בן סעדיא בן סעד אלועלאני, וכשם שסייעני להשלים זה כן יסייעני שאשלים ספרים הרבה...

מַגְרַבַת חַמַאמֵה

הכפר מגרבה היה מצפון לישוב מנאכ'ה.

לא ידוע אם חיו יהודים בתחילת המאה העשרים. שם הכפר ידוע מספרו של ר' יחיא צברי, אשר סייר בתימן בתחילת המאה העשרים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. מ"מ, נראה, כי לא חיו יהודים בכפר סמוך ממש לעלייה הגדולה לארץ.

עיין עוד ערך מגרבה.

Pages

Subscribe to All