במחצית השנייה של המאה הי"ט היתה קהילה יהודית גדולה בכפר, ונחשבה כמרכז הקבלה ומקום מגוריהם של גדולי המקובלים בדרום תימן. בתקופה זו פעלו מרי משה בן אברהם קרין, מרי משה עמראן ואחרים.
עפ"י הערכות, הקהילה מנתה שלושים משפחות בערך, והתפרנסו ממסחר ומצורפות. בכפר היה בית דין קבוע בראשות מרי יעיש קרין, אשר חיבר את הספרים: מחמדי שמים, כוונות על התפילה, ועוד. חכמים ומקובלים נוספים: מרי יעיש חדאד, מרי מנחם דוד הכהן, מרי יעיש כהן, וכן מרי שלום משה כהן ובנו חיים, מרי עואץ' בן אהרון, ועוד.