All

מועלא

שם הכפר מועלא ידוע כמקום קבורתה של הצדקת מרת חנה אלמשתאיה, אשת המשורר הלאומי ר"ש שבזי. מסופר, כי מרי סאלם שבזי רצה לעלות לארץ ישראל בסוף מאה הי"ז, להערכתי, והגיע עם בני משפחתו לעדן. היא נפטרה מתשישות ומזקנה. היא נקברה במועלא, ובמותה עשו לה בני העיר כבוד גדול ומצבה מאבן שיש איטלקי, ככל בני העיר המכובדים. לא ידוע המיקום המדויק של המקום.

על מצבתה היה כתוב: "חנה אלמשתאיה ז"ל אשת הרב שלום שבזי זיע"א".

מוֹעִיצִירְיָה

במחצית השנייה של המאה הי"ט היתה קהילה יהודית גדולה בכפר, ונחשבה כמרכז הקבלה ומקום מגוריהם של גדולי המקובלים בדרום תימן. בתקופה זו פעלו מרי משה בן אברהם קרין, מרי משה עמראן ואחרים.

עפ"י הערכות, הקהילה מנתה שלושים משפחות בערך, והתפרנסו ממסחר ומצורפות. בכפר היה בית דין קבוע בראשות מרי יעיש קרין, אשר חיבר את הספרים: מחמדי שמים, כוונות על התפילה, ועוד. חכמים ומקובלים נוספים: מרי יעיש חדאד, מרי מנחם דוד הכהן, מרי יעיש כהן, וכן מרי שלום משה כהן ובנו חיים, מרי עואץ' בן אהרון, ועוד.

מוֹעֵד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: בנאי, כהן, טהבש, שמעון, ועוד.

מוֹסֵק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות. המשפחה הגדולה בכפר היתה משפחת כהן. שתי אחיות יהודיות התאסלמו בכפייה.

מוֹסַף

לפני העלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות. לא ידוע שם המשפחות. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

מִוַסַע

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא בן סעיד ובנו, סעיד שוכר ובנו יוסף ריאל ורבע.

מַוְסֵם

הכפר נמצא במרחק של שעתיים הליכה מצפון לישוב אלצואלע.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך.

מוכרה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

יתכן, והכוונה לישוב מוקרה.

מוכל

הכפר מוכל נמצא במרחק של חמישים ק"מ בערך מהעיר רדאע. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מוכיראס

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום שש או שבע משפחות: דורב, מוסא וחסן.

Pages

Subscribe to All