All

מוּדַאן

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך.

מוֹגַר

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף סעיד ובניו שמעון וחיים ריאל בערך, בנימין סעיד ובניו יחיא ויוסף תשע ריאל, יחיא בן יחיא תשע ריאל וסלימאן יחיא תשע ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו.

מוֹגַמַה

במסוודה-פנקס בית דין צנעא כתוב, כי ביום רביעי כ' בטבת בע"ז-תקכ"ו-1766 סעיד בן סעד סלימאן, מהכפר מוגמה, גירש את אשתו ג'זאל בת דאוד סאלם.

עד הרעב הכבד של שנת תרס"ה-1905 מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים עד עשרים וחמש משפחות, ושני בתי כנסת. לאחר הרעב הכבד נותרו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות.

מוֹבַד

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יעקוב אבורוס ריאל ויוסף קרואני שתי ריאל ורבע.

בפנקס השליחות בע' 5, בעמוד שאחרי פירוט שתי המשפחות, רשומים 58 משפחות ללא כותרת של שם הישוב. עפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בהמשך שמות התורמים שבישוב מובד. אלא, שחמישים ושמונה משפחות בשנה זו לא תואם לשתי משפחות שחיו סמוך לעלייה. יתכן, כי חסר שם הישוב בעמוד חמש, ואין מדובר בשמות התורמים של מובד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות.

מַוַאהִיב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מהרם

שם הישוב ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת בע"ד- תקכ"ג-1763. הבעל הוא מוסי' מליח והאשה היא ג'מילה אסד. הדף חסר, ולא ידוע שם החותמים.

עפ"י השמות, יתכן והכוונה לישוב: דרב אלמהרם שבנפת רחבה. עיין ערך.

מַהַגַרַה

נראה, כי מדובר בכפר אלהגרה שבנפת חראז.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מִהַגַם

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מַהַאצֵר

כפר מהאצר נמצא במרחק של כחמש ק"מ מצפון לעיירה כ'מיר, וליד פצ'ירה.

הקהילה היהודית בכפר עתיקה מאוד. הידיעות הקדומות שבידינו הן מהמאה הי"ז. בשנת ת"ה-1645 העתיק הסופר ר' סעדיה בן יתר הלוי את פירוש המשניות לרמב"ם מסכת חולין, במקור בשפה הערבית. בכתב היד ס"ד דפים.

בקולופון כתוב:

תמו מסכת שחיטת חולין משנה פירוש רבינו משה בר' מימון ז"ל... על שם... סעדיה בן יתר הלוי... חודש אב י"ל שנת אתתקנ"ו לשטרי (ת"ה-1645) במאתא אלמהאצר.

Pages

Subscribe to All