All

רִבַאט אשַעַר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלושים משפחות של צאצאי מומרים. עפ"י המסורת שבידי יהודי הסביבה, תושבי כפר זה התאסלמו בזמן גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679). הם התחתנו ביניהם ונחשבו "פסולים" בעיני המוסלמים, ואף לא התערבו עם היהודים.

רג'ואן

ר' חיים חבשוש סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל- 1870 לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי אזור רג'ואן הוא קצה הישוב של כל נפת הגוף, לכוון מזרח תימן, וממזרח לרג'ואן לא נמצא אף כפר מיושב במרחק של עשרים ימי הליכה.

באזור צפון מזרח תימן עד אזור מאריב כמעט ולא חיו יהודים, וממזרח למאריב לא חיו אף מוסלמים.

קתוילה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: כהן, תעסה, לוי, אברהם ועוד.

תִגַאף

הכפר תג'אף נמצא בנפת חדא, בחלק השייך למחוז צנעא. כידוע, רוב נפת חדא היה בשטח של מחוז ד'מאר.

חיי יהודים בכפר ידועים לי מהמאה הי"ח.

בשנת תקכ"ב-1762 העתיק הסופר ר' אברהם בן אהרון מנזלי סידור תפילה. הוא העתיק כתבי יד נוספים בשנת תקכ"ט-1769 בצנעא, ועוד. בכתב היד רס"ז דפים, ונכתב במימון ר' סעיד בן שלמה.

בקולופון כתוב:

נשלם בחסדי האל ית' היום ז' לחודש ניסן שנת תרין אלפין ושבעין ותלת שנין (תקכ"ב-1762) במאתא אלתגאף... ונכתב לתשוקת החבר הטוב... סעיד בן סלימאן... והכותב קל הקלים אברהם יש"ל בן אמ"ו אהרן בן כמהר"ר שלום נע"ג אלמנזלי יש"ל אכי"ר...

רֻבֻּע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קִשְעָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: יוסף, ועוד.

תַכְשָב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת מרחבי.

רַגוּזַה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושתיים משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סעיד זונדאני ויחיא זונדאני שלוש ריאל, סאלם זונדאני, יוסף זונדאני, סאלם בן עיצה צג'יר (צעיר) ריאל ורבע, יוסף זונדאני, עיצ'ה זונדאני, סאלם בן עיצ'ה כביר (גדול), סלימאן בן עיצ'ה ובנו יחיא, יחיא משה עמר, עמראן עמר ריאל, מוסא משה, סעיד משה, מוסא בן יחיא עמר, סאלם גאראלה, יוסף זארב, עיצ'ה זארב, סאלם זארב, יחיא ימני, סלימאן ימני שתי ריאל ויחיא בן עיצ'ה שתי ריאל ורבע.

רַבְעָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים וחמש משפחות בערך: וגימה, חדיגי, וקס, ועלאני, קורייש, חדאד, ימיני, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת, שכונת שעב.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 12 יהודים: 7 זכרים, 5 נקבות, 5 נשואים, ושני יתומים. גיל העולים: 6 ילדים, 2 נערים, 2 מעל עשרים ושניים מעל שלושים שנה. שלושה עסקו בחקלאות ואחד בתפירה.

שם המשפחות: ד'מארי, וג'ימה, מכייט, שאער, ושם המשפחה הקודם: עואץ', צולעי וקורייש.

רגן

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר הכפר בחלק של המאזן הכספי, אך לא בחלק של רשימת התורמים, ולכן לא ידוע לי מספר המשפחות ושמותיהן.

הכפר מוזכר בסמוך לישובים גרעאן ומדר, הנמצאים בנפת ארחב מצפון לצנעא, ולכן מסתבר שאף כפר זה נמצא באזור.

Pages

Subscribe to All