All

קַעַדֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית חמש עשרה משפחות: משולמי, ועוד.

בספר על יהודי שרעב ור"ש שבזי, מוזכר ישוב בשם: קעידה קובר, בו היה בית דין, וישנה סבירות גדולה שמדובר בישוב זה.

צֻחְבַאן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קַריַת נַגְד

שם הישוב ידוע מכתב יד משנת תי"ו-1656. בידינו נותר רק דף בודד של הקולופון, ממנו ניתן ללמוד, כי הסופר הוא מרי שלום בן יוסף בן אביגד חלפון, זהה לשמו של מרי שלום שבזי. משמע, שר"ש שבזי חי והעתיק ספרים אף בכפר זה.

היו מספר ישובים בשם נגד במחוז תעיז: נגד אלוליד, נגד אבו עמר ועוד, ולכן יתכן ומדובר בישוב עצמאי, ויתכן כי מדובר באחד הישובים האחרים.

קלפאן

הכפר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרנ"ב-1892. הכפר מוזכר בסמוך לישובים דאר סאלם וגרדא, ולכן מסתבר, כי הכפר קלפאן נמצא באזור זה.

לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודים.

קַחוּזָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת חדאד.

צ'וּרַאן

הכפר ממוקם מצפון לצ'אלע.

במקום היתה קהילה יהודית עתיקה.

בשנת תרע"א-1911 סייר בדרום תימן שליח העלייה יבניאלי, ובמסגרת שליחותו העביר את שאלות הרב קוק לחכמי תימן. על תשובת חכמי צ'וראן חתומים: מרי דוד משה ומרי חסן דאוד. הוא כתב, כי הקהילה היהודית מנתה עשרים משפחות בערך.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבעים משפחות בערך: בטייה, חדאד, דוגמה, מורי, צ'אלעי, סעדי, גדסי, בורה, גוברי, עווד, סעיד, רצ'א, יחיא, חסן, סאלם, חיים, אהרון, ועוד. בקהילה היה בית כנסת אחד גדול. רוב היהודים התפרנסו מאריגה, מעוטם בבורסקאות ובמלאכות אחרות. חלקם היו בעלי אדמות.

קַריַת אַדַ'ר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, משפחות: דקו ואסווד.

קפיחה

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בשנת תרע"ב-1912 העתיק הסופר ר' מעודד בן דוד צאירי את ספר ההפטריות בכפר. בקולופון הוא כתב, כי הוא מקווה שיזכה לעלות לארץ כפי שזכו ר' דוד ור' שמואל דוד. מסתבר, כי חלק מבני משפחתו ומהקהילה היהודית בכפר עלתה לארץ. כוונתו, כנראה, למרי דוד בן ישראל צאירי, אשר ארגן קבוצה של שלושים משפחות, והיה מחלוצי כנרת ומרמורק ברחובות. בכתב היד קל"ו דפים.

בקולופון כתוב:

Pages

Subscribe to All