All

קרית אלצלאחץ

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר.

קֻבַאל

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

קַריַת בְרַאקִיש

אזור בראקיש היה באזור אלג'יל מצפון מזרח לצנעא.

שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי בשנים תצ"ה-תצ"ח (1735-1738). הוא העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תצ"ה, ואת השו"ע טור יורה דעה בשנת תצ"ח. להלכות שחיטה הוא חיבר פירוש בצורת שאלות ותשובות, צורה ספרותית מקובלת בתימן. בכתב היד קפ"ד דפים. לאחר הקולופון הראשון הוא העתיק "זפה" שחיבר סבו ר' סעדיה בן שלום שרארה.

בקולופון של השו"ע כתוב:

קצר מלאחה

בידינו נותר גט בגרושי סעיד בן דאוד ולולוה בת סעיד. חתומים על הגט, כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' יוסף בן סעדיה ור' יעקוב בן יוסף. חסרה השנה בגט, ולכן לא ידועה בודאות השנה. עפ"י ההקשר, נראה כי הגט נכתב במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צלו

הכפר סמוך לחרף אלהיגה ולקלעת אלצלו. עיין ערך.

באזור אלצלו הכפרים: מדרה, דוידור ועוד. האזור היה שופע מים והאדמה מבורכת מאוד. התושבים מאמינים, כי אליהו הנביא בירך את המקום. גידלו: חיטה, שעורה, פירות וירקות.

במקום חיו המקובלים מרי אברהם בן משה קרין, אחיו של הרב הראשי מרי יעיש קרין, ואביו של מרי משה קרין. אחיו של סלימאן שוכר, אשר נרצח בשייך עותמאן, עאזב שם, דהיינו, חי שם ללא משפחתו לצורך פרנסה, וחזר אל משפחתו בחגים הגדולים.

לא ידוע גודל הקהילה.

עיין עוד ערך: קלעת אלצלו.

קַרְן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היתה בכפר שכונה יהודית נטושה. בחלק השני של הכפר חיו מוסלמים.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.

נראה, כי כפר זה, או הכפרים הבאים, הם המקור לשם המשפחה קארני. אם המקור למשפחת קארני הוא מכפר זה דווקא, ניתן להעריך, כי כל תושבי הכפר היו לוויים, שכן משפחות קארני הם לוויים.

קרית אלזאהר

בשנת תר"ל-1870 לא חיו יהודים בכפר, אך קודם לכן היה במקום ישוב יהודי. ר' חיים חבשוש אשר סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל לצורך העתקת כתובות עתיקות, כתב בספרו, כי ראה בית יהודי עזוב "והשער וספיו לא היו מאבן אחת".

לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את המקום.

פַלַה

באזור שבין צעדה לחידאן היו שבעה ישובים בהם חיו יהודים: אמלח, מגז, פלה, ערו, סאקין, ואדי אכואלד וסוק את'נין. בכל האזור חיו שלושים ושש משפחות, 69 נפש.

בכפר פלה חיו ארבע משפחות יהודיות: 7 גברים, 8 נשים, 4 בנות, 4 בנים. סה"כ 23 נפש.

צַוַאדַחָה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צואדחה תשע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד רדאעי ובנו עואץ' רבע ריאל, מרי סעיד לדאני המכונה אלג'יאר ובניו יוסף שמעון ודאוד ריאל, מרי דוד מחזרי ובנו אהרון ריאל, חיים דאוד ובניו יחיא סאלם שמעון ויוסף חצי ריאל, סאלם סעיד ובניו יחיא וסלימאן רבע ריאל, מחפוץ' דאוד ובניו יחיא סעיד דאוד וחיים רבע ריאל ויחיא יוסף.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד רדאעי, מרי סעיד לדאני ומרי דוד מחזרי.

Pages

Subscribe to All