All

עַתַ'אר

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עת'אר עשרים וחמש משפחות בערך.

צנה

הכפר נמצא מספר ק"מ מסנואן, בואכה סאנע.

לא ידוע אם וכמה יהודים חיו בכפר.

יתכן והכוונה לכפר צנע. עיין ערכים הבאים.

קַריַת בְרַאקִיש

אזור בראקיש היה באזור אלג'יל מצפון מזרח לצנעא.

שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי בשנים תצ"ה-תצ"ח (1735-1738). הוא העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תצ"ה, ואת השו"ע טור יורה דעה בשנת תצ"ח. להלכות שחיטה הוא חיבר פירוש בצורת שאלות ותשובות, צורה ספרותית מקובלת בתימן. בכתב היד קפ"ד דפים. לאחר הקולופון הראשון הוא העתיק "זפה" שחיבר סבו ר' סעדיה בן שלום שרארה.

בקולופון של השו"ע כתוב:

צִרם אלעַוְד

הכפר נמצא ליד נאד'רה, מסביבו כ"ה כפרים מוסלמים.

בשנת תר"ס-תרס"ב (1900-1902) הגיעו למקום ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי והשד"ר ר' חיים כהן פרידמן, שליח בית חולים ביקור חולים וישיבת עץ חיים בירושלים. הם לחצו להשלמת בניית מקווה במקום. מקור המים של הכפר היה במעיין, במרחק שעתיים הליכה.

בכפר חיו יהודים בלבד, ובעבר מנתה הקהילה היהודית חמישים משפחות בערך. בשנת תש"ו-1946 פרצה מגיפה בכפר, אשר כילתה את רוב יהודי המקום.

סמוך לעלייה לארץ מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות. שבע משפחות התפרנסו מאגירת תבואה, והשאר התפרנסו מאריגת בגדים, רקמה, מסחר, חקלאות, קדרות, ועוד.

קצר מלאחה

בידינו נותר גט בגרושי סעיד בן דאוד ולולוה בת סעיד. חתומים על הגט, כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' יוסף בן סעדיה ור' יעקוב בן יוסף. חסרה השנה בגט, ולכן לא ידועה בודאות השנה. עפ"י ההקשר, נראה כי הגט נכתב במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צ'אהיר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קַלְעֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר צאצאי מומרים בלבד. עפ"י מספר הבתים, ניתן להעריך כי הקהילה מנתה עשר משפחות.

פַגְרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת של יהודים, ממשפחת יהודה.

קַריַת בַרבַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: הארון ודאוד.

Pages

Subscribe to All