All

אזור בראקיש היה באזור אלג'יל מצפון מזרח לצנעא.

שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום שרארה-עזירי בשנים תצ"ה-תצ"ח (1735-1738). הוא העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תצ"ה, ואת השו"ע טור יורה דעה בשנת תצ"ח. להלכות שחיטה הוא חיבר פירוש בצורת שאלות ותשובות, צורה ספרותית מקובלת בתימן. בכתב היד קפ"ד דפים. לאחר הקולופון הראשון הוא העתיק "זפה" שחיבר סבו ר' סעדיה בן שלום שרארה.

בקולופון של השו"ע כתוב:

בידינו נותר גט בגרושי סעיד בן דאוד ולולוה בת סעיד. חתומים על הגט, כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' יוסף בן סעדיה ור' יעקוב בן יוסף. חסרה השנה בגט, ולכן לא ידועה בודאות השנה. עפ"י ההקשר, נראה כי הגט נכתב במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר צאצאי מומרים בלבד. עפ"י מספר הבתים, ניתן להעריך כי הקהילה מנתה עשר משפחות.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: הארון ודאוד.