All

קדאף

שם הכפר ידוע לי מספר מסעותיו של ר' יחיא צברי בתחילת המאה העשרים. לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.

קויעה

שם הישוב קויעה ידוע לי ממכירת כתב יד בשנת בכ"ח- תע"ז-1717. כתב היד נמכר ליחיא בן סאלם, והמוכר הוא יוסף בן יחיא צאלח.

כתב היד גופו נכתב על ידי הסופר ר' שלמה בן משה הלוי חשפי-רזקאני בשנת רפ"ד-1524 בישוב אלפצ'ירה, שבנפת חאשד מצפון לצנעא. כתב היד הוא רמב"ם הלכות משפטים ושופטים.

צְבִיר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

שם הישוב ידוע לי כמקום מגוריו של מרי יצחק צברי, אשר הלך ללמד תורה לתשב"ר בכפר אלקאנע, שכונה בעיר רדאע, והחליף בתפקיד את מרי יהודה ערקובי.

קחדד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צִין

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות, ממשפחות דג'אג ובוני.

קוּבַר

על ההר הגבוה סורק היו שני כפרים בהם חיו יהודים: מחדד בו חיו כעשרים משפחות יהודיות, וכפר קובר בו חיו חמש עשרה משפחות יהודיות. הכפר לא היה יהודי בלבד, וחיו בו גם ערבים. בכפר היה בית כנסת אחד. שם המשפחות בכפר: סוילם, סוורה, מעוצ'ה, טרם, עומר וסולימאני.

קוּיַת

עד שנת תש"ב-1942 חיו בכפר משפחות יהודיות רבות, ואולם, בשנה זו היתה מגיפה, ורוב תושבי הכפר יהודים ומוסלמים כאחד מתו. חלק מהמשפחות שנותרו בחיים עברו למקומות שונים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר ארבע או חמש משפחות: חסן, אבו סעוד ועוד.

קַדִיָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות של יהודים מומרים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע המירו היהודים את דתם.

קאע אליהוד

שכונת יהודים בסמוך לערים גדולות בתימן. קאע אליהוד היה בצנעא ובישובים שונים בתימן.

קוּלַה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא עודי ובנו סלימאן חצי ריאל ואחיו שמעון עודי ובנו שלום חצי ריאל.

שתי משפחות אלו, עודי, נותרו בכפר עד העלייה הגדולה לארץ.

Pages

Subscribe to All