All

צַנְצַל

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחות: צפירה ונסים. כמו כן, חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות של צאצאי מומרים מהכפר היהודי סלף. לא ידוע מתי ועל איזה רקע המירו את דתם.

קרית חשפה

בשנת רכ"א-1461 העתיק הסופר ר' משה בן זכריה הלוי את ספרי הכתובים: רות ותהילים עם פירוש בערבית. הספר נכתב במימון ר' סעדיה בן משה. כתב היד נמכר בכוכבאן בשנת תקכ"ג-1763 על ידי סאלם כעתרה, ליוסף בן שלמה שרעבי.

בקולופון המקורי כתוב:

נשלם זה הדפתר בעזרת שדי בחד בשבא דהוא שבעת עסר יומין בירח כסלו שנת אתשע"ב שנין לשטרי פי קרית אלחשפה לחיים ארוכים למריה סעדיה בירב משה, אלהים ישמרו ויחייהו ואורך ימים ישביעהו... והכותב משה ביר' אבא מרי זכריה הלוי בן יצחק הלוי בירב אברהם הלוי אלהי' ימחול לי על כל מה ששגיתי...

קַאע קַאדֵם

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היה הכפר חרב, ולא חיו בו יהודים. עפ"י עשרות הבתים אשר נותרו בכפר, ניתן ללמוד, כי הקהילה היהודית מנתה עשרות משפחות יהודיות.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב מהכפר.

קַפְלַת אלגַאהְלִי

העיירה נמצאת במרחק של שש ק"מ מדרום לעיירה גבל עמר.

לא ידוע אם היה ישוב יהודי קבוע בעיירה.

צאשרד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ שני יהודים: זכר אחד ונקבה אחת. ילדה אחת, כנראה, והשני מעל עשרים שנה, כנראה, צורף. שם המשפחות: עראמי, ושם המשפחה הקודם: סטאחי.

קַרְיֵה

באזור הוזאן היו שלושה כפרים: קרן אלדהור, כ'ראבה וקריה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: מעלם, ישועה, יחיא, חמאמי ותנעמי.

צַ'אהְרֶה

הכפר צ'אהרה נמצא ליד בית אל צורימי, בית אלנוירה ודמת. בין דמת לצ'אהרה עובר נחל. מרחק של שעה וחצי הליכה.

שם הכפר ידוע לי לראשונה מכתב יד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלמה בן סעדיה קיסי בשנת תנ"ב- 1692. סופר זה העתיק כתבי יד נוספים בשנים תמ"א- תס"ד (1681-1704), בישובים שונים, כמו: פרז מקלט, סודה לצף, ונסמי שבנפת אנס במחוז ד'מאר. הוא התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים.

באלצ'אהרה הוא העתיק סידור תפילה בשנת תנ"ב- 1692 במימון ר' שלום בן יוסף וגים. בכתב היד רע"ד דפים.

בקולופון כתוב:

קחפה

שם הכפר ידוע לי מתוך כתובה אשר נמצאה בתוך דיואן שירים, אשר הועתק במחצית הראשונה של המאה העשרים.

בדיואן, כתובים שירים למשוררי שרעב: מרי רצון בן עמרם מנגם, ר' דוד בן יוסף צאיר ור' סעדיה בן חיים. בתוך כתב היד נותר קטע מכתובה מהמאה הי"ט, אשר נכתב "במאתא אלקחפה", וישנה סבירות גדולה שאף הכתובה ממחוז תעיז, והוכנסה לכתב היד לצורך שמירה כמקובל בתימן.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 3 יהודים: נשוי כבן שלושים עד ארבעים שנה, ושתי נערות יתומות, ממשפחות הארון, סעיד, רצ'א ושרעבי. ברשימת המחנה כתוב: קחפה (מכאלץ). אולי הכוונה למכלף הנמצאת בנפת שרעב.

קרית אלצלאחץ

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר.

קלעת מנצורה

המבצר נמצא ליד חרף אלהיגה.

לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים. המקום מוזכר בהקשר לבית שרצה המושל לבנות במבצר. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

Pages

Subscribe to All