All

שם הכפר קאימה שבאזור חוביש ידוע לי מכתב יד משנת קס"ט-1409. בשנה זו העתיק הסופר ר' משה בן עמרם בן נצר את התורה וההפטריות. בכתב היד תי"א דפים. עם מסורה קטנה וגדולה, מחברת התיגאן ועוד.

בקולופון כתוב:

משה בן עמרם אבו נצר רי"ת הידוע מן קאימת אבן חביש.

ברשימת הישובים של גויטין כתוב ישוב בשם קאימה באזור חובישייה, ונראה, כי הכוונה לישוב זה, הנמצא בנפת חוביש.

לפי זה נראה, כי עד העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

העיירה נמצאת על הציר צנעא-ד'מאר, כארבעים ק"מ מצפון לד'מאר, לרגלי ההר נקל יסלח.

בשנת תרמ"א-1881 התארגנו קבוצת יהודים מצנעא, חאפד, צ'אף וישובים נוספים לעלות לארץ ישראל. בראש הקבוצה עמדו מרי יחיא צארום מצנעא, ר' סעדיה מצ'מוני ור' אהרון מצאף.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'אף חמש עשרה משפחות בערך.

עפ"י המסורת, פתחה הוא השם העתיק של העיירה סדה שבמחוז ירים. עיין ערך.

בשו"ת פעולת צדיק (חלק א' ס' קכ"ג ע' פ"ז) נשאל מהרי"ץ שאלה מיהודי פתחה, היא סדה, האם מותר לצאת מחוץ לתחום שבת בשוט עם מקל, כנגד בעלי חיים. לא ידוע שם השואל. תשובת מהרי"ץ שמותר.

בשנים אלו נמכר כתב יד בשנת בפ"א-תק"ל-1770 בישוב פתחה. תוכן כתב היד הוא דרשות אמרי שפר לר' נפתלי בן יוסף אשכנזי. כתב היד נעתק, עפ"י הערכה, במאות הי"ז או הי"ח. לא ידוע שם הסופר.

מסתבר, כי מקור משפחת פתיחי מכפר זה או מכפר לכמת אלפתח, או משניהם יחד.

הסופר ר' דוד בן זכריה בן שלמה העתיק בשנת תע"ה- 1715 את שו"ע טור אורח חיים ויו"ד. ביום שלישי ר"ח אדר הוא העתיק בישוב שצ'ב שבקרית אלראס, ואילו בקולופון השני הוא כתב, כי סיים את הכתיבה בישוב קארה שבמדינת סודה. נראה, כי הישובים קרובים וסמוכים, וכי הוא חי בכפר קארה אך העתיק לפרנסתו בכפר שצ'ב.

הוא העתיק את השו"ע עפ"י מהדורת ויניציאה שנת משי"ח (שנ"ח-1598).

בקולופון הראשון בדף 276 כתוב:

תם ונשלם לאל בורא עולם, ביום שלישי ר"ח אדר שני בכ"ו לשטרות במאתא שצ'ב קרית אלראס תחרוב ותצדי, וירושלם תתבני במהרה בימינו אמן כי"ר. קלא זעירא דוד בן זכריא בן שלמה ממקום אלקארה יש"ל.