מדאר, משולם בן יוסף*

מרי משולם בן יוסף מדאר נולד בחודש ניסן תרס"ט - 1909 בכפר הקטן חדידה, כארבע ק"מ מהישוב נצ'ארי באזור בעאדן שבמחוז איב, בדרום תימן. בכפר חיו אז שלוש משפחות יהודיות בלבד. בגיל עשר שנים נפטרה אמו, המצב הכלכלי היה קשה, ולכן נאלץ לעבוד באריגה ובעבודות שונות.

רעייתו ממחוז גראנה, היתה יתומה, ונאלצו להבריחה ולהשיאה כדי שלא יאסלמו אותה. יום הנשואין היה ביום שלישי י"ב בטבת בר"מ - תרפ"ט - 1929.

בשנת תרצ"ה - 1935 עזב עם אשתו ובתם הקטנה את הישוב נצ'ארי, בדרכם לעיר עדן, מרחק ששה ימי הליכה. הדרך היתה קשה, בדרכים לא דרכים, ומחשש מתמיד כי המוסלמים יגלו שהם עולים לארץ. הם שהו בעדן כשנה.

לארץ הגיעו בשנת תרצ"ו - 1936. תחילה הגיעו לתל אביב, משם המשיכו לשכונת נחליאל, שם היו להם קרובי משפחה, אך בסוף התיישבו במושבה זכרון יעקוב.*

הוא התפרנס מעבודות שונות, הוא היה מוכר נפט, וכאשר ראה כי אין מוכרים בשר כשר, החליט להיות קצב ולמכור בשר, כדי שתהיה אפשרות לשומרי מסורת לאכול כשר. בהמשך היה אף משגיח כשרות, ולא בחל בשום עבודה.

עיקר מאמציו ופעילותו היתה בתחום החינוך והמסורת. הוא נלחם כדי שהילדים ילמדו תורה, ולשם כך היה ממקימי בית ספר הממ"ד "יעבץ", ובית כנסת "תפארת בחורים" עם דודו הרב שאול כהן (ראה באנציקלופדיה ע' 265). משנת תשט"ו - 1955 הוא היה חבר מועצת זכרון יעקוב יותר מחמישים שנה, יו"ר ועד ההורים, חבר במועצה הדתית, ומראשוני נציגי המפד"ל. שנים רבות שמש מ"מ ראש המועצה. הוא נרשם בספר הזהב של הקרן קיימת לישראל.

כדרכם של חכמי תימן עסק בכל התחומים, והיה כתובת לכל תושב בכל הנושאים. עסק בלימוד תורה, בעריכת נשואין, בהרבצת תורה לתשב"ר, בכתיבת תפילין ומזוזות, ואף הספיק לכתוב ספר תורה בגיל שמונים שנה. הוא חיבר תפילה מיוחדת ליום העצמאות.

הוא היה השילוב היפה שבין תלמיד חכמים ואיש ציבור, הדואג לצרכים האמיתיים. רעייתו נפטרה בשנת תשנ"ה - 1985.

נפטר בכ"ט בכסלו תש"ס.