שרעבי, אהרן

דיין, רדאע, מאה י"ח

מרי אהרן שרעבי היה דיין בעיר רדאע בשנת תקכ"ד (1764) עם מרי עואץ צפר ומרי שלמה צפר. הוא ידוע מתוך תשובות מהרי"ץ.

בי"ד צנעא נשאל על אשה מינקת שגורשה ע"י בעלה, האם רשאית להינשא תוך כ"ד חודש. תשובת בי"ד צנעא הייתה להתיר, וחתומים הדיינים: מרי פנחם בן שלמה (עראקי), מרי יחיא בן משה (קרואני) ומהרי"ץ שהיה בשנת תקכ"ד (1764) דיין שלישי. לתשובה זו הסכים מרי יחיא בן נשיא יהודי צנעא, ר' שלום עראקי.

אלא שבי"ד רדאע פסק לאסור "וגם הן הראונו תשובה לאסור ממ"ו הרון אלשרעבי הסופר". פרשה זו הסתבכה, ומהרי"ץ כותב "ואז הוצרכתי לכתוב אלה הדברים לב"ד רדאע ובראשם מ"ו עואץ אשר הוא העיקרי להתעצם בדבר זה", ובגלל ש"בלבל דעתינו בשינוי השאלה". למעשה, מרי עואץ כמעט שהכשיל את בי"ד צנעא בשינוי נוסח השאלה המקורי.

מרי אהרן שרעבי "הסופר" כפי שכונה ע"י מהרי"ץ, פסק אמנם לאסור בניגוד לבי"ד צנעא, אך לא היה מעורב בניסיון ההטעייה של בי"ד.

בבי': שו"ת פעולת צדיק למהרי"ץ, חלק א', ס' ס"ה; טובי, יהודי רדאע.