שלמה בר זטא
מרי שלמה בר זטא מהישוב תרג' שבמחוז עסיר היה נציג ישיבות הגאונים במאה ה-י'-י"א, עפ"י הערכה.
הוא ידוע מתוך מסמכי הגניזה הקהירית, כפי שנמצאו בבית הכנסת העתיק במצרים. המסמכים שנמצאו הם, כנראה, פנקס של הישיבה הגדולה (פומבדיתא?) שבבבל, ובו מכתבים ששלחו הגאונים בבבל לתימן וימאמה - חבל הארץ שמתימן לעיראק-בבל. במכתבים מוזכרים שמות רבים של נציגי הגאונים בתימן כמו "ידידיה אלוף צנעא", מר שר שלום ומרי חיים בני השופטים ושליחי הישיבה בצנעא שהיו נציגי הישיבה בכל רחבי תימן וימאמה, משה בר סעיד מהעיר ירים, עמרם בר' יהוחנן מצעדה שבצפון הרחוק של תימן ועוד.
באחד המסמכים כותב הגאון, אשר שמו לא מוזכר במסמך, על הסיבות שגרמו להפסקת תמיכת יהודי תימן בישיבת הגאון, ועל העברת תרומותיהם לישיבה אחרת.
במסמך כתוב:
"אל שלמה בר זטא מן תרג', לפי שעזרא וי...ן הרוקח ומלך... וסיעתם המנדים (המנודים) הרשעים הגמורים התריסו לנגדינו וערכו זין מול ה' אלהי ישראל ומול בני ישראל, ואינם בושים ולא נכלמים מעשות רע עמנו, וגזלו חק הישיבה ונשלם הנדויין והחרמות".
הגאון מפרט, כי נידה אישים אלו ואת כל הנשמעים להם שמסרו חלק מחוקי הישיבה, ובכלל הנידוי מי שמוסר נדבה או נדר למי שאין לו מינוי "ויפתקא" - כתב אישור משער הישיבה.
העיר תרג' קרובה הייתה יותר לבבל מאשר לצנעא, ולמרות זאת מבקש הגאון לשלוח את התרומות לישיבתו בבבל דרך נציגי הישיבה בצנעא, כנראה, בזכות הקשר השוטף והתמידי שבין צנעא לבבל.