קורח, שלום בן יחיא*

חכם ומחנך, צנעא - ירושלים, מאה י"ט-כ'

מרי שלום בן יחיא בן מרי יוסף קורח נולד בצנעא בשנת תרל"ג (1873). למד תורה אצל זקינו מרי יוסף, אשר שימש רב במצרים, ואצל אביו. התפרנס ממלאכת אריגה אצל ר' אברהם משרקי, מגדולי המשוררים בזמנו, ואף ממנו למד את השירה. לאחר שהתקשה במלאכה זו עקב המאמץ הפיזי הכרוך בכך, למד צורפות ארבע שנים אצל מרי חיים כסאר, והפך להיות צורף עצמאי עד לרעב בשנת תרנ"ח (1898). לאחר הרעב הלך לעיר חימה שבמרכז תימן, ושם התפרנס מלימוד תורה לתשב"ר. שם פגש את מרי משה צארום ולאחר שהות של חמש שנים חזר לצנעא. לאחר שהמצב היה עדיין קשה גלה לפרק זמן לקרית אלקאבל, וכאשר המצב השתפר חזר לגור בצנעא. בצנעא המשיך ללמד תורה לתשב"ר.

מקטנותו התגלו כישוריו המרובים וחריפותו. הוא היה מורה ומחנך מחונן שהעמיד תלמידים רבים, ואף פעיל בחיי הקהילה בצנעא. בזכות חכמתו ותכונותיו צניעות, בריחה מן השררה ועוד, הפך להיות מקובל מאוד על הבריות, וזכה להערכה רבה. הוא לא התערב במחלוקת הגדולה על היחס לקבלה שהייתה בצנעא בתקופתו. הוא אף ניסה לפשר בין שני המחנות של העקשים והדרדעים. הוא מונה להיות נשיא בית הספר החדש בצנעא עם הרב הראשי מרי עמרם קורח בשנת תש"ו (1946). הוא ידע סבל רב, מחלות ויסורים אך המשיך בפעילותו הציבורית לשם שמים. הוא שימש סופר הקהל, חיבר אגרות רבות בשם הקהילה, ואחת מהן מיום ג', ט' באדר ב' תש"ו (1946) פרסם הר"י קאפח. עסק בדרשות והספדים לציבור.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בחודש מרחשון תש"י (1949) והתיישב בירושלים.

עסק רבות בכתיבה ובחיבור ספרים רבים. ספרים שהעתיק מצטיינים בדיוקם הרב ובהידורם, והיה סופר אומן עם חוש ליופי. עיטר את ספריו בצבעים שונים.

ספריו הם:

א) @44מדרש אשרי@55 - דרשות הספדים וקינות נמלצות על נפטרים עפ"י פרשיות השבוע. על כל פרשה יד-טז דרושים עד לפרשת שמות. לשאר הפרשיות דרשה אחת לכל פרשה. נדפס בב"ב תשל"ט, שס"ב עמודים.

ב) @44דרך החכמים@55 - טעמים ופירושים וחידושים על מאמרות אגדה בתלמוד ובמדרשים. ע"ט פרקים. קטעים ממנו פרסם הרב פנחס קורח בספר ענף עץ אבות.

ג) @44דברי שלום@55 - פירושים לתורה, דרשות ופיוטים, חלקים ממנו פרסם ר"פ קורח.

ד) @44ספר תהלות@55 - שירי קדש מקצת בשבח ה' והאומה, תורה והמצוות, פזמונים לשבתות ויו"ט ועוד.

ה) @44אנקת אסיר@55 - תפילות וסליחות לעתות צרה כמו: בצורת, ארבה, אימת מלחמות ועוד. חלקו פורסם ע"י ר"פ קורח.

ו) @44תנחומי אבלים@55 - דרשות במעלת קבלת הייסורין באהבת ודברי נחומות. פורסם ע"י ר"פ קורח.

ז) @44ספר הקינות@55 - כמאה ועשרים קינות שקונן על נפטרים מעדות שונות. חלקו פורסם ע"י ר"פ קורח.

ח) @44גנזי חכמה@55 - דרשות המיוסדות על רמזי נוטריקונים וגימטריאות. חלקו פורסם ע"י ר"פ קורח.

ט) @44קונטרס אחרית דבר@55 - משלי מוסר לאדם להיטב דרכו. חלקו פורסם ע"י ר"פ קורח.

י) @44רוגז הזמן@55 - כרוניקות היסטוריות על תקופתו ואישיה. נתפרסם בקבצים שונים.

יא) @44אגרת בוכים@55 - מונוגרפיה על מרי יחיא קאפח, פעלו, פטירתו וההספדים עליו. נדפס בבית שמש תשכ"ג.

יב) @44שושנת העמקים וחבצלת השרון@55 - שני חיבורים שכתב בצעירותו, העוסקים בפירושים וטעמים לתורה כשם פירושו של מרי יחיא בשירי, תופעה מקובלת בתימן.

הוא העתיק חיבורים שונים. העתיק את ספר המוהר בשנת תרנ"ח (1898) (כת"י ירושלים 2080°8), ספר דוחין הזמן בסוף המאה הי"ט (י"ל נחום, ספר תעודה ע' שס"ה-ו), ספר אשכלות מרורות בשנת תרצ"ב (1932) (כת"י ר"י קאפח 3/18, וכן כת"י ר"י קאפח 17). הוא העתיק גם את מחברת התיג'אן (כת"י ר"י קפאח 45) בשנת תש"א (1941). בכה"י קט"ו דפים, ובהם המחברת הארוכה בעברית.

בקולופון כתוב:

"ותהי השלמתו יום שישי שביעי בחודש גאולי... (ניסן) שנת תש"א ליצירה לפ"ק, והיא ברנ"ב לשטרות, ונכתב לכבוד החבר הטוב... מאיר הי"ו ולכבוד אחיו... סלי' וחיים... בני המנוח אבי חמדי הלוי תנצב"ה. והצ' שלום בן לא"א מו' יחיא בן... חיים... בן... יוסף קורח... ונכתב פה צנעא תימן".

נפטר בירושלים בליל שבת י"ג במרחשון תשי"ג (1952), וזכה לחיות בישראל שלוש שנים בלבד.

בבי': ר"י קאפח, כתבים, ע' 1007-1014; הרב פנחס קורח, ענף עץ אבות; הרב פנחס קורח בתוך: ר"ש גמליאל, חכמי היהודים, ע' קע"ג-קע"ה; י"ל נחום, מצפונות, ע' 251, 313-319; י"ל נחום, חשיפת, ע' ש"נ-שנ"ח; י"ל נחום, תעודה, ע' שס"ה-שס"ו; קובץ הראל; בואי תימן, ע' 58-66, 165-168; רצהבי, תורתן, ע' פ"ז-פ"ח; רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 691; כת"י ירושלים 2080°8; כת"י ר"י קאפח 3/18-31985; כת"י ר"י קאפח 17-31984; כת"י ר"י קאפח 45-47454.