חאזי, אברהם בן אברהם-אחי"ה*
מרי אברהם בן אברהם בן דוד חאזי-אחי"ה היה חכם וסופר בצנעא במאה הי"ט. מצאתי כתב יד פרטי השייך למר יהודה ארז מפ"ת, בו העתיק את הפירוש מקדש מלך לזוהר בצנעא בשנת תרפ"ה (1825), ושם כתוב, כי הוא צעיר לימים בן ח"י שנה, וא"כ, נולד בשנת תקס"ז (1807).
הוא חיבר ספרים שונים והעתיק ספרים רבים. הוא התפרנס, כנראה, מכתיבת ספרים.
הוא חיבר שני ספרים: @44"זבחי צדק"@55 ו@44"אור החיים"@55. הספר זבחי צדק - פירוש לקונטרס שערי קדושה שחיבר מהרי"ץ בהלכות שחיטה וטרפיות. הספר אור החיים - תוספת פירוש ומראה מקומות לסידור עץ חיים שערך מהרי"ץ. אין ידוע מתי חיבר את שני החיבורים הללו, ומה קדם למה.
חיבוריו, א"כ, נסובים סביב חיבורי מהרי"ץ, מייסד נוסח הבלדי בתימן, ובחיבוריו הוא בא לחזק ולהשלים את פעלו של מהרי"ץ. בהקדמתו לחיבור זבחי צדק הוא כותב:
"ספר שערי קדושה והוא עניין סדר דיני שחיטה ובדיקה אשר חיברן... מהר"ר יחיא בן הדיין המצוין כמהר"ר יוסף צאלח... ואלה מוסיף על ההלכות חידושי דינים ופסקים ופירושים שונים... ויקרא שמו זבחי צדק יען כי זבח עצמו והשפיל גוייתו ונפשי לפני האל... נעתק פה ק"ק צנעא יעזרם אלהים אכי"ר...".
החיבור נדפס ע"י מרי שמעון צאלח ז"ל מבני ברק יחד עם הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ.
החיבור השני - אור החיים - לא נותר בידינו בשלימותו, וחלקו נדפס אף הוא ע"י הר"ש צאלח במהדורתו לסידור עץ חיים.
מצאתי מספר כתבי יד אשר העתיק כבר בצעירותו, החל מגיל ח"י שנים. כתב היד הראשון הוא הפירוש מקדש מלך לספר הזוהר אשר העתיק בצנעא בשנת תקפ"ה (1825). מצאתי את הפירוש לחומש בראשית. בכתב היד העתיק גם את דברי השער, ההסכמות ולוח הטעיות וההשמטות כפי שהודפס.
בקולופון הוא כותב:
"אהלל לקוני ואשאלהו על גמר המלאכה מלאכת הקודש אשר החייני וקיימני לכלי שלם בכתיבה תמה ונייר יפה וגם משובח, וזכני להשלים זה הספר חמדת הלבבות הנקרא מקדש מלך, כן יזכיני ויחייני לכתוב ספרים הרבה עד אין קץ... ונשלם יום ו' לסדר שנת כי כל העדה כ@44ל@55ם @44ק@55דושים ו@44ב@55תוכם ה' לפ"ק (בקל"ו לשטרות, תקפ"ה - 1825)... ואני הכותב קל הקלים עפר רגלי הסופרים וחכמים... צעיר לימים בן ח"י שנה טרפא דמן אזובא... הצעיר אברהם בן לא"א אברהם בן כמ"ו דוד המכונה היום אלחאזי יצ"ו, אלהים ימחול לי על כל מה ששגיתי...".
ואכן תפילתו נשאה פרי, וכעבור שנה הוא סיים להעתיק את הספר מנורת המאור לר' יצחק אבוהב הספרדי. בכה"י קס"ה דפים, כולל פירוש נפש יהודה, ועם פירוש נוסף מלוקט ממקורות שונים שחיבר מרי סעדיה בן שלום קטיעי.
בשולי שער הספר כתוב: "נכתבה פה ק"ק צנעא... יע"א... לשנת @44א@55ם @44ב@55ח@44ק@55תי ת@44ל@55כו @44ו@55את מצותי... לפ"ק (תקפ"ו - 1826)".
בקולופון כתוב:
"ותשלם מלאכת הקודש יום ז' כ"ח אדר ב' שנת בקל"ח לשטרי". (חתימה מסולסלת).
בדף צ"ח ע"א: "אברהם בן אברהם בן כמ"ו דוד אלחאזי".
הוא העתיק את ההגדה של פסח עם פירוש עץ חיים למהרי"ץ, ואף שם הוא כותב: "אברהם בן אברהם בן דוד חאזי".
לא ידוע מתי נפטר, וכנראה, נפטר בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.