שמן, אברהם בן שלום

מרי אברהם בן שלום שמן היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד, להערכתי, לא יאוחר משנת תר"ט (1849), בהסתמך על העובדה, כי היה רבו של מרי סעדיה בן יוסף עוזירי שנולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869).

לפי זה, לא מדובר בבנו של מרי שלום בן שלום שמן, אשר נולד בצנעא בשנת ת"ר (1840), אלא כנראה באחיו. מרי שלום, סגן ראש הישיבה היה הבן הבכור ונקרא כשם אביו כמקובל בתימן, ואילו מרי אברהם הוא אחיו הצעיר יותר. ואולי הוא בנו של מרי שלום שמן, והיה רבו של מרי סעדיה עוזרי בשלב מאוחר יותר.

הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בשנת בקצ"ז לשטרות (תרמ"ו - 1886). על תקנה זו חתומים רבים מחכמי צנעא וביניהם: ראב"ד שלמה שלום צאלח, מרי שלום שמן - סגן ראש הישיבה, מרי יחיא קאפח - חכם באשי בהמשך ועוד. הוא חתום בקבוצת החכמים השנייה, סה"כ חתומים עשרים חכמים ומנהיגים.

הוא חתום פעם נוספת על פסיקת חכמי הישיבה בעניין שתי קופות צדקה, נושא אשר העסיק את חכמי צנעא, בעקבות השד"ר, שדרש שכל כספי התרומות מיועדים אך ורק לעניי ארץ ישראל ולא לעניי תימן. חכמי הישיבה פסקו שמותר להשתמש בצדקה גם לעניי תימן. הפסיקה אינה נושאת תאריך, ועפ"י הקשר הדברים נראה, כי היה זה בין שנת תרל"ז (1877) לשנת תרמ"ב (1882). חתומים על הפסיקה: הדיין מרי אברהם צאלח, מרי שלום בן יחיא חבשוש - ראש הישיבה, מרי יחיא קאפח - החכם באשי בהמשך ועוד. סה"כ, חתומים כ"ג חכמים.

נפטר, כנראה, בצנעא לקראת סוף המאה הי"ט.